בזמן שכולנו דוהרים אל עבר הקדמה, מתיידדים עם הבינה המלאכותית ומבינים שהעתיד כבר כאן, עלתה השבוע סדרה חדשה שמחזירה אותנו 35 אלף שנה אחורה, אל האדם הקדמון, שמוכיחה בצורה משעשעת ומתוחכמת ששום דבר בעצם לא באמת השתנה.
אתמול עלתה הסדרה "צייר המערות", סיטקום לכל המשפחה שמגולל את סיפורו של אובו, נער קדמון שמנסה לשרוד גם את החיות הטורפות והסופות העזות, וגם את חוקי השבט, והציפיות של אביו העומד בראשו. הוא צייד כושל אבל צייר מחונן, וכצייר הראשון בהיסטוריה הוא יוצר על קירות המערה אמנות וסאטירה.
בסדרה (ימים ראשון עד רביעי בשעה 14:00 בערוץ ניקלודיאון ב־yes, וב־HOT), בהפקת "סקלן וקא", שכתבו אסף בייזר ומשה מלכה (כותבי "היהודים באים"), ובבימויו של אורן שקדי, משתתפים עלמה זק, רועי בר נתן, דב נבון, יניב סויסה, יעל לבנטל, מעין בלום, נטע רוט, נועה אסטנג'לוב, יובל הראל ואיתי טרחנוב בתפקיד הראשי, וגם יניב ביטון, שמגלם את יוהו, המכשף של השבט שמתקשר עם הטבע.
"אני חושב שיש משהו חכם מבחינת המיקום של ציר הזמן בסדרה", אומר ביטון בראיון ל"ישראל היום", "בתקופה ובמקום הספציפי שלנו כאן. תוסיפי לזה שצילמנו תוך כדי שהגיעו טילים מאיראן. יש משהו באמנות שעוזר לנו לברוח לעולם אחר ממה שאנחנו מכירים. פה זה לא הנוף האורבני המוכר, את הבניינים מחליפות מערות, כאילו הלכו הכי רחוק שאפשר היה ללכת. תפקידה של האמנות זה גם לתת לנו יכולת להשתחרר לרגע מהמקום שאנחנו נמצאים בו.
"זו סדרה מאוד מצחיקה, כי אסף ומשה, שאני מכיר טוב מאוד מ'היהודים באים', כותבים מצחיק, אבל אם מסתכלים לעומק - יש שאלות יותר עמוקות שהסדרה מעלה סביב הגיבור שלנו, שנמצא בחברה מאוד גברית וחייב להוכיח את עצמו דרך הציד".
הדמות שלך מאוד לא קונבנציונלית בסדרה.
"זו הדמות הכי מטורפת שעשיתי בחיים, והיו לי", הוא צוחק, "הוא ממש משוגע לגמרי, מייצג את המסורת והשבטיות כמכשף של השבט, מול האחיינית שלו שבעצם מייצגת את המדע. היא אומרת 'זה לא יעזור למזג האוויר אם נתפלל, יש מדע', והוא מבטל אותה ומזלזל בה, וזה פותח פתח לעלילות המטורפות שלו".
נשמע כמו חלומו הרטוב של כל שחקן.
"זה באמת חלום, אלה הדמויות הכי כיפיות, עם הכי הרבה חופש. אתה לא חושב איך אתה נראה. מבחינה הפקתית זה היה יוצא דופן, אני לא זוכר כזאת השקעה בסדרה לכל המשפחה. הקימו ליד זיכרון יעקב מעין סטודיו ענק. זו קופרודוקציה עם חברה גרמנית, אז אולי היה יותר תקציב מהרגיל, וזה הורגש. אנחנו בתקופה שכולנו נלחמים על לעשות פה אמנות, על לייצר פה תרבות עברית בשפה שלנו, בכל התחומים - קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון - אז זה כיף שלילדים שלנו תהיה אפשרות לצרוך כזאת תרבות".
הילדים שלך כבר בגיל המתאים להיות קהל היעד?
"הם בני 10, זה בשבילם גם אם הם לא יבינו את כל הרבדים, אבל אני לא יודע אם הם ירצו לראות אותי, כי יש להם קטע כזה עכשיו, זה כנראה מביך אותם; אבל זה לגמרי בשבילם".
האתגר של "ארץ נהדרת"
לצד ההומור יש בסדרה הזאת גם סאטירה, תחום שאתה מכיר היטב מ"ארץ נהדרת". נדמה שהמציאות שהפכה לפארסה עושה לכם חיים לא קלים בניסיונות להגחיך אותה עוד יותר.
"ל'ארץ נהדרת' יש אתגר שלא נגמר. במלחמה שאלנו מה הכי נכון לעשות, פנינו לראשונה עם מערכונים לחו"ל, והמלחמה נגמרה לכאורה ויש איזו חזרה לנורמליות, לכאורה - עד כמה שהמקום הזה יכול להיות נורמלי - ושוב אנחנו מחפשים את הקול שלנו. איפה הביקורת על מה שקורה פה בפוליטיקה, ואיפה זה פאן שהוא נונסנס ואסקפיזם, ולמצוא את האיזון. זה אתגר".
יש דמות מיוחדת שאתה נהנה לחקות?
"אני נהנה מכל חיקוי, גם לוותיקים זה כיף לחזור, אבל אני אוהב את האתגרים, כשמתקשרים אלי יומיים לפני התוכנית ואומרים 'לך תעבוד על זה' ואז אני חורש על היוטיוב".
רגע אחרי ש"ארץ נהדרת" תצא לפגרה, ביטון ייכנס לאחד התפקידים המאתגרים במיוחד על הבמה. "אני הולך לעשות את האתגר הכי גדול שלי בתיאטרון עד עכשיו - ההצגה 'דוקטור סטריינג'לאב - או איך למדתי לאהוב את הפצצה' שמבוססת כמובן על הסרט של סטנלי קובריק, סאטירה אנטי־מלחמתית חזקה שבה אני עושה ארבעה תפקידים, כל אחד מהם יותר עמוק ומטורף מהשני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו