במדינה נטולת שעמום לחלוטין כמו שלנו, כשאירוע רודף אירוע והחיים עצמם הם התסריט הכי מופרך, מגיעה למסך סדרת מתח חדשה שתעלה את מפלס האדרנלין הגבוה כאן ממילא.
מדובר ב"רצח בים המלח", שתעלה הערב בקשת 12. ניב סולטן מגלמת חוקרת משטרה שנקלעת לתעלומת רצח בבית מלון בים המלח, שבה כל אחד מאורחי המלון הצבעוניים יכול להיות הרוצח. בין החשודים (בגילום השחקנים אנה זק, רועי ניק, אביהו פנחסוב, רותם שפי, אסף פרי, הנרי דוד, דורי בן זאב, אבי דנגור, ליה אללוף ובן יוסיפוביץ') נמצאת גם דליה - ענת עצמון, שמגיעה למלון יחד עם בתה, גלי, שמגלמת רותם שפי (שפיטה), בוהמיינית לשעבר, מחוספסת ובוטה, שלא עושה חשבון לאף אחד ומסתמנת כאחת החשודות המרכזיות.
"זו סדרת מתח שיש בה מקרה מצער אחד והרבה חשודים, אבל זו סדרה שעשויה בכיף ובקלילות, אנטרטיינמנט", מסבירה עצמון, "זה אומנם נשמע 'רצח' אבל בסך הכל זו סדרה של מתח חיובי, מין אגתה כריסטי כזה שרוצים למצוא בה את האשם, והכל קורה במקום סגור, בים המלח, כשאנשים נקלעים לסיטואציה שבה הם חייבים להיות ביחד, ומסקרן לדעת מה קורה שם. לאט־לאט מתגלים עוד דברים ומתגלות הדמויות.
"אני לא יכולה לעשות ספוילרים, אבל כן יכולה להגיד שאני מגלמת דמות מאוד צבעונית ומאוד לא עדינת דיבור ואופי, שמגיעה לשם מסיבותיה, ועושה בלגן. רותם שפי משחקת את הבת שלי, אני זוכרת שראיתי אותה ב'הכוכב הבא', ואם היית אומרת לי שהיא תשחק את הבת שלי - לא הייתי מאמינה. היא עשתה שינוי משפיטה לבחורה מקסימה, שמגלמת דמות מצחיקה, ויש לנו מערכת יחסים משעשעת.
"לי יש רק בנים. ליעם מוזיקאי ואלעד משפיען רשת, אז הייתי צריכה לגייס את כל כוחותיי וכישרוני להיות אמא של בת מאוד־מאוד שקטה ועדינה וביישנית, הפוכה מהאמא שאני משחקת, וזה היה תענוג. אימצתי אותה באהבה גדולה".
צילומים בים המלח - מאתגר.
"בתור שחקנית שבעיקר עובדת בלילות, זה היה מאתגר לקום מאוד מוקדם. היו לוקחים אותנו בשעות הזויות, נוסעים בריק מוחלט, בין הרים, נוף מדברי שאני מאוד אוהבת, וזה כבר מתח בפני עצמו, מורדות ועליות, אווירה אחרת לגמרי מהמקום שאני גרה בו. בתקופה שצילמנו היה חום אימים, יש לי תמונה שאנחנו יושבות בחוף של ים המלח עם כובעים מלאי קרח, זה היה מצחיק, אבל עם כל הקושי הפיזי לקחנו את זה בקלות ובכיף ומאוד נהנינו".
זוג מנצח
בשנים האחרונות היא בעיקר על הבמות. משחקת בתיאטרון העברי בקומדיה "שיעור באהבה", ומופיעה עם המופע שלה "פנים לאהבה" שבו היא מספרת על סופרים ומשוררים. בסדרה הזאת היא חוזרת אל המסך הקטן לאחר שנים של היעדרות.
"עשיתי תפקידים פה ושם, בעיקר תפקידי אורח. לא זכיתי לעשות תפקיד מוביל בסדרה, ואני מקווה שזה עוד יקרה בגלגול הזה שלי", היא מחייכת, "אבל הייתי באמת עסוקה בתיאטרון ובמוזיקה. לחזור לטלוויזיה זה נהדר, קצת כמו לחזור הביתה, כי בתחילת הדרך הייתי הרבה מאוד בצילומים, לצד התיאטרון. וזה מאוד שימח אותי ובטח בסדרה הזאת עם הבמאי הנהדר תומר שני, שהיה מקסים ומכבד שחקנים".
למדת משהו חדש בשנתיים האחרונות על אמנות, האמנים ותפקידם, כאמנית שגם חיה עם אמן, דני סנדרסון?
"אנחנו כמובן חיים את המציאות, כמו כל בן אנוש במדינת ישראל, וחווים את זה מכל כיוון עם כל הקושי. הקורונה היום נראית כמו משחק ילדים לעומת מה שקרה ב־7 באוקטובר, שוק החיים, וזה מאוד קשה, ונותן פרופורציות אחרות לגמרי, גם באופן אישי וגם לעבודה שלנו.
"לאט־לאט הצלחנו גם אני וגם דני, כל אחד בדרכו, להבין שאנחנו גם באיזה סוג של 'צבא' שרוצה לשמור על הרוח, התרבות, על הנשמה שלנו, דרך השירים והבידור והדרמות, כלים שאנחנו יכולים לתרום בדרך שלנו, לאחדות העם ולמצב הרוח ולתחושה שאנחנו פה, שלא כותשים אותנו באמת ושאנחנו חזקים ונתגבר.
"הרבה פעמים הייתי צריכה לעלות לבמה ולהצחיק בקומדיה אחרי מהדורת חדשות איומה, ולא ידעתי איך אני עושה את זה. אבל מה ששכנע אותי ושחקנים רבים כמוני, זו ההבנה שזו התרופה שלנו, שאנחנו קצת מנחמים ומשכיחים, ועושים טוב".
מה עם מופע זוגי שלך ושל דני?
"התארחתי אצלו כמה פעמים, היה כיף, אבל בגדול אנחנו כל אחד עם השביל שלו, עם הקריירה והעבודה שלו, וכרגע לא מערבבים. אולי בהמשך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו