האדם נגד התינוק | נטפליקס
לרואן אטקינסון יש יחסים מורכבים עם מיסטר בין. אמנם אין מדינה שבה לא יזהו את השחקן הבריטי עם הדמות האייקונית שגילם לפני יותר משלושים שנה; אך למרות הכרה גלובלית והכנסות אסטרונומיות, אטקינסון מלכלך על מיסטר בין בכל ראיון לתקשורת.
השבוע, למשל, התארח אטקינסון אצל גרהם נורטון ב־BBC וחזר על אמירה לפיה מיסטר בין ושאר הדמויות שגילם בקריירה (הפתן השחור, ג'וני אינגליש) הן "קטלוג של דמויות שלא היית רוצה לשבת איתן לארוחת ערב". יש משהו בדבריו.
לא מסובך לפענח את הצלחתו של בין. ילד מגודל שלא נזקק למילים כדי להצחיק ולרגש. זאת היתה קומדיה אילמת ופשוטה, שהשתמשה בהומור סלפסטיק כדי לדלג מעל מגבלות שפה, תרבות וגיל. מיסטר בין כבש את העולם, אף שהיה חרא של בן אדם. מרוכז בעצמו, ילדותי, משונה, אנוכי, מיזנתרופ. הכי לא דמות חיקוי.
לכן אטקינסון לא מחבב את מיסטר בין. אבל הוא כן מאוהב במיסטר בינגלי - הדמות שהוא מגלם בסדרה הנטפליקסית, "האדם נגד התינוק". לבינגלי יש פרצוף של בין, אך בניגוד אליו - הוא ג'נטלמן עם לב רחב. לעיתים אבסורדי, אך לרוב הגיוני ושקול ובעיקר בוגר. הוא קצת בין, אבל הרבה לא.
מדובר בסדרת המשך ללהיט "האדם נגד הדבורה" מ־2022. הפעם הוא נקרא לשמור על בית ריק של אוליגרכים בערב חג המולד. איכשהו מתגלגל לסיפור תינוק שהוא אמור להשגיח עליו, וכעבור ארבעה פרקים בינגלי מתגבר על הבלתי אפשרי.
האם זה מצחיק? אולי. האם זה מצליח? זו הסדרה הכי נצפית השבוע בנטפליקס. האם זה מתקרב לרמת הגאוניות של מיסטר בין? ממש לא. כנראה שלהיות ילדותי, מטופש, פשוט ולא הגיוני - נשאר עדיין המפתח לכל הצלחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו