אי שם בווטסאפ מסתובבת קבוצה פופולרית (בהפעלת המוזיקאי ואיש החינוך אורי מייזלמן), ששולחת לאלפי עוקביה דיווחים מסביב לשעון על אנשים שהלכו לעולמם. כיוון שהנפטרים המתפרסמים בקבוצה אלמונים ברובם, מלווה העדכון על מותם בתיאור מינימלי של פועלם או מעמדם. למשל: מורה נהיגה אגדי, רפתן נודע, צלם ציפורים ותיק, מרקיד מיתולוגי או אושיית סוכני ביטוח. כל אחד ואחת - ומה שזוכרים מהם. כשנמות יקברו אותנו בחולות, וכנראה נישכח בשלב מסוים. השאלה היא מה כן יזכרו מאיתנו.
קורין אלאל הבינה שסופה קרב, וכתוצאה מכך סדרת הדוקו שליוותה אותה בחודשים האחרונים לחייה מרגישה כמו ירושה שהותירה עבורנו במודעות צלולה. בשארית כוחותיה יצאה אלאל, שנלחמה במחלה סופנית, לסיבוב פרידה על כל משמעויותיו. היא הרימה הופעות אחרונות מול אולמות סולד־אאוט בעזרת מנה מוגדלת של משככי כאבים, פגשה מול מצלמה בנות זוג לשעבר (אורנה בנאי) ושותפים מוזיקליים (יהודית רביץ) ושחזרה בגילוי לב נקודות מפתח בחייה.
הסדרה "קורין אלאל: סיבוב פרידה", שזמינה לצפייה ב־yes ובפרטנר, בהחלט מצליחה לסכם בצורה מכובדת, אינטימית ואותנטית את הזן הנדיר שהיתה קורין אלאל - כאדם וכיוצר. כי כשזה עמוק - עוצר כל העולם והיא קוטפת כוכבים.
הואיל וכך, מאוד מבאס שבכתבת קידום שעשו על הסדרה בסופ״ש ב"אולפן שישי" בחרו למשוך צופים באמצעות רגע קטן ולכאורה סנסציוני מהדוקו, שבו תואר מקרה אונס שחוותה בעברה ע״י פסיכולוג - אליו נשלחה כדי שירפא אותה מהיותה לסבית. האמת, זה אפילו לא הפרט הכי צהוב שנחשף ב״סיבוב פרידה״. בסדרה אלאל מדברת על ניסיונות התאבדות, רומנטיקה, הצלחות, כישלונות, משפחה, פחדים וגם על הזוגיות עם ענבל פרלמוטר ובנאי - ועדיין, בערוץ המסחרי בחרו לרכוב דווקא על אונס ולמתג אותו בפרומו צעקני בתור חשיפת ״הסוד הגדול שהסתירה קורין״. הכל למען הרייטינג.
דווקא עקב העוול שעשו לה בפריים־טיים של יום שישי, הדוקו המלא הוא המלצת צפייה. כמו יומן אישי שהשאירה אלאל מאחוריה. שלושה פרקים שמסבירים מי היתה, ולמה היתה כה מיוחדת, אמיתית, מרגשת ומוכשרת. ואיך הלחינה מלודיות והרכיבה הרמוניות על מילותיהם של אחרים - ממש כפי שעשתה בסדרה העצובה הזו, שיצרו יחד איתה אתי אנטה־שגב, רון עומר ורתם מוסט. אם תשאלו מה אנחנו אמורים לזכור מקורין אלאל - זה את הדוקו הזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו