מהדורות החדשות מרוויחות מהפחדת הציבור - גם כשמדובר בגשם

הסופה ביירון במהדורות החדשות

 מהדורות החדשות באשר הן בנויות על הפחדות. זה לא חדש כמובן, המשוואה ידועה: מי שמפחד- צורך. מכיוון שאנחנו נרקומנים של חדשות, מכורים כמו אחרון המהמרים בקזינו בבוקרשט - כשאומרים לנו לפחד מגשם, נקנה עוד מפזר חום שיהיה. מי לא צריך עוד מפזר חום במדינה שאין בה חורף? נכון זה לא אזעקות, מלחמה או טילים, אבל במצבנו אנחנו ניקח מה שיש ונפחד גם מרוח.

עשיית חדשות היא אירוע רפטטיבי. זה לא חורף אם אין חזאי או חזאית צעירים למראה על איזה גשר מעל איילון, חולקים איתנו מידע ששמענו 200 פעם במהלך היום. אה, ומה עם החברים מהשירות המטאורולוגי בבית דגן? הם עוד שם כדי להגיד לנו כמה מילימטרים צפויים במקומות כל כך לא חשובים, שאפילו אין בהם אזעקות?

זו הבעיה עם מהדורות החדשות: על דברים גדולים איש לא יכול לדווח לנו מראש, כי ככה זה בחיים. אבל להבטיח לנו שאנחנו עומדים בפני הסופה הכי גדולה של החורף, אפשר גם אפשר ואז להתנצל בחיוך אם זה לא התרחש, רגע לפני שמעבירים את השידור לאיזו תוכנית בישול.

ניתן לחשוב שלרגע היינו מדינה נורמלית, שמהדורות החדשות נפתחות בה עם מזג האוויר משל היינו קנדה. אבל גם החורף כאן הגיע כמו חבילה פטורת מס מעלי אקספרס: שבור, באיחור ולא בדיוק מה שהבטיחו לנו בתמונות.