"למערכונים שעשינו באנגלית ב'ארץ נהדרת' הייתה השפעה אדירה בארה"ב"

הגורם הכי משמעותי בחיינו, בפרט בשנתיים האחרונות, הוא, כמובן, התקשורת. עבור העיתונאים בישראל זו תקופה מאוד מאתגרת, שנתונה ללחצים מבחוץ ומבפנים.

"הציבור הישראלי מכל צדי המתרס - ימין ושמאל, דתי, חילוני, מה שלא יהיה - הוא פרובינציאלי", פתח אריאל כהנא, הכתב המדיני של ישראל היום לנושא ארה"ב, את הדיון על תפקיד התקשורת במלחמה בוועידת ישראל היום בניו יורק, "אנחנו לא מבינים מה קורה במלחמה, מודאגים ממה שקורה בארה"ב ואהיה כן עם עצמי – אם זה לא היה תחום הכיסוי העיתונאי שלי, גם אני לא הייתי מבין בזה. על הכתפיים שלנו כעיתונאים וכותבים מוטלת האחריות לספר לישראלים שאנחנו לא לבד בעולם הזה, אנחנו צריכים לשים לב למה שקורה בחוץ".

"אני מרגישה שישראל צריכה לעשות יותר לגבי מה שקורה בארה"ב במונחים של דעת הקהל", אמרה שליחת חדשות 13 לארה"ב נריה קראוס, "אני חושבת שמה שאנחנו רואים, ושמענו את הילארי קלינטון מדברת עליו בוועידה הזאת, הוא השינוי בדרך שהדור הצעיר משיג את המידע שלו לגבי ישראל. הם מקבלים את החדשות שלהם מטיקטוק, אינסטגרם ואפליקציות אחרות. שומעים הרבה פייק ניוז לגבי ישראל. אני חושבת שזה שלב חשוב מאד כשאנחנו מדברים על ניק פואנטס וטאקר קרלסון ומרגישה שישראל לא ממש מבינה איך לפעול בתחום הזה. לתת ראיונות ל-CNN או פוקס ניוז, או לגרסאות ישנות יותר של המדיה כפי שאנו מכירים אותה, זה לא מספיק טוב היום. זה משהו שאנשים לא מבינים לגבי האווירה בארה"ב".

מנכ"ל קשת 12 חיליק שריר הוסיף: "אני חושב שיש מקום לשיפור. אם מסתכלים על העיתונות הישראלית באופן מסורתי, אנחנו מדווחים על היחסים הפוליטיים עם הבית הלבן והקונגרס ולא לגבי הציבור האמריקני. יש פער גדול במידע לגבי הזהות היהודית והאמריקנים, אנחנו לא מודאגים מספיק מהפער הדורי בארה"ב והדעות השונות של אנשים צעירים".

"אנחנו רואים אמריקנים שעשו עלייה, הם עולים חדשים שמדברים את השפה, חושבים כמו אמריקנים וכמו הקהילה היהודית כאן", אמר תום צדוק, מנכ"ל ILTV, "בתור ישראלי אני יכול לומר שאני לא תמיד חושב כאמריקני, אני חושב כמו ישראלי כי אני מדווח על החדשות מישראל".

"אנחנו מדינה קטנטנה בעולם, אין אף מיעוט באף מדינה שמותקף כמו יהודים באף מדינה", הדגיש כהנא, "אנחנו מפוקסים כל כך על הבפנים, הריבים הפנימיים שלנו וכו', אבל הסיכונים האמיתיים הם מבחוץ. שנה לפני ה-7 באוקטובר הייתי בפאנל ב-AGC לגבי יהדות רפורמית. אני אמרתי 'היי חברים, זה לא האתגר המרכזי שלנו, אנחנו עכשיו בתל אביב, בכל רגע טילים יכולים ליפול עלינו מהדרום ומהצפון. לא ידעתי מה יקרה כמובן, אבל אנחנו צריכים לזכור מה האתגרים ומי הם האויבים האמיתיים שלנו".

קראוס מסקרת את הבית הלבן בשלוש השנים האחרונות, תחילה את ממשל ביידן וכעת את זה של טראמפ: "אני חושבת שלממשל הנוכחי אכפת בכנות לגבי ישראל, הם דואגים שישראל תישאר חזקה ובטוחה, אבל יש להם את המורכבויות. להשאיר את ישראל חזקה זה לגמרי חלק מאמריקה תחילה, אבל לארה"ב יש מן הסתם את האינטרסים שלה. הם לא תמיד מתיישרים עם האינטרס הישראלי. יש את מערכת היחסים המיוחדת הזו, שאפשרה לעסקת החטופים לקרות. זה היה מדהים, לא? היו לנו עשרות חטופים והנשיא טראמפ שחרר אותם. הדיל הזה הפך למציאות בזכות הברית הזאת.

"עבר עשור מאז שדונלד טראמפ נעשה פוליטיקאי", אמר כהנא, "בעשור הזה אני שומע מקולגות ישראלים פעם אחר פעם שזו שאלה של זמן עד שטראמפ יפנה נגד ישראל ויזרוק אותנו מתחת לאוטובוס. זה לא קרה וזה לא יקרה, כי כמו שנריה אמרה - הממשל הזה תומך מאוד בישראל. ביידן היה פרו־ישראלי, אבל לצערי אנשים רבים מדי בסביבתו לא היו פרו־ישראלים.

צדוק הסביר את מהות הערוץ: "ראינו כמו כולם תקשורת מוטה עם אינטרס שלא מכסה את הסיקור בישראל כמו שצריך, ואנחנו עושים את זה כבר עשור. אנחנו יודעים שאנשים ברחבי העולם, לא בהכרח יהודים אלא גם נוצרים אוונגליסטיים, תומכים בישראל, צריכים מקור שהם יכולים לסמוך עליו אם הם רוצים לדעת מה קורה במדינה בכל יום".

שריר התייחס לתפקידה של "ארץ נהדרת": "שיתפנו פעולה עם כמה דמויות אמריקניות כמו מייקל רפפורט, שהשתתף במערכונים הסאטיריים שלנו. לקחו את הסרטונים האלה והפיצו אותם ברחבי העולם, הייתה לזה השפעה אדירה בארה"ב. זה לא מה שאנחנו עושים, לרוב זה לא בין המטרות הראשיות שלנו, אבל זה היה חשוב ונראה שגם אפקטיבי. אספנו צוות של אנשים שזה לא מה שהם עושים ביומיום, אבל הם יצרו אלפי סרטונים קצרים באנגלית והפיצו אותם באמצעות משפיענים וכלי תקשורת בעולם כדי שאנשים יוכלו לשתף".