העונה השנייה של "פמת"א": האם תהיה לנו סדרה בלי מיכאל אלוני וצחי הלוי?
כאילו שלא הספיק לנו שהדמויות בדרמה המשפטית של כאן 11 מדברות בלי סוף, התווספו לעונה החדשה עוד דמויות מדברות, בהן שני שחקנים שמתחילים להסתכן בחשיפת יתר
Your browser doesn’t support HTML5 audio
בואו נדבר רגע על "פמת"א", דרמת בית משפט שמדברת ומדברת ומדברת. רוב הזמן היא מדברת קלישאות. מרסל בן דוד, הפרקליטה עם השם המזרחי האסלי שמגלמת חן אמסלם, היא דמות ראשית ועוצמתית, שגדושה ערכי צדק ונחישות עיקשת לבצע את עבודתה אפילו כשגופה מסרב לשתף איתה פעולה.
למשל, כשהיא כמעט מתעלפת במסיבת טבע, שאליה הסתננה בפרק אתמול כאורחת סמויה על מנת לעזור לבלש מסוקס לאסוף מודיעין על עברייני סמים. כי מרסל בן דוד, כמעט כמו ג'ק באוור, תעשה הכל בדרכה אל הראיה שתביא לה הרשעה.
גם בעונתה השנייה, שהושקה אמש בכאן 11, הסדרה על פרקליטות מחוז תל אביב ממשיכה לרכוב על קלישאות כדי ללכוד אתכם ברשתה. נגיד, הזקן עם האינפוזיה והפיג'מה שמאושפז במסדרון בית החולים הוא הפעם אביה של הדמות הראשית, שגם מוצאת בין הדרמות את הזמן הפנוי כדי להתאבל על קברו של אהוב ליבה שנהרג בעונה שעברה. אבל אין מה לדאוג למרסל, ליבה עוד לא התאחה והעונה שני גברים חדשים כבר מתחרים עליו.
כמו בכל דרמה משפטית שתופסת מעצמה, הדמויות של "פמת"א" כל הזמן בתנועה. והן גם תמיד מדברות. אוי, כמה הן מדברות. בין שמסבירות להדיוטות את הסוגיות המשפטיות ובין שסתם אומרות את המובן מאליו.
אמנם קיימת תחושה כאילו אחד מכל חמישה ישראלים הוא עורך דין בפוטנציה, אבל למען האמת רובנו כאוכלוסייה די נרתעים מקריאת חוזים או מפגישות עם פרקליטים חלקלקים, ובטח שלא שוחים לעומק במערכת המשפטית ובפוליטיקה הפנימית שמרכיבה אותה.
זאת בעיה נפוצה של סדרות בית משפט: הניסיון שלהן לפשט הכל כדי להצליח לדבר אל חתך רחב יותר של צופים. זאת אולי הסיבה ש"פמת"א" מעדיפה ללכת כמה שיותר בגדול. היא בוחרת להתעסק בעלילות שחושפות שחיתויות בומבסטיות, ואז מנפחת אותן עוד יותר. בעונה הראשונה התעסקו שם עם ארגוני פשע, משכנתאות ומעילות, פרקליטת מחוז ושר לביטחון הפנים; העונה החדשה, כך מסתמן, בחרה לעצמה נתיב של שחיתות במערכת הבריאות והשפעה אינטרסנטית של חברות התרופות.
החפירה הזו בנושאים רגישים יוצרת מדי פעם חפיפה כלשהי לאירועים דומים שמתרחשים במציאות, וזאת בדיוק הדרך לייצר דיבור. "פמת"א" היא סדרה שרוצה שידברו עליה. לכן היא בוחרת נושאים גדולים, ממציאה שחיתויות מציאותיות ולא מסתפקת ברשלנות רפואית נקודתית אלא מעוניינת לפגוע כמה שיותר גבוה. לכן היא מציפה את כל הסחלה שזורם בצינורות הממוסדים. לכן היא גייסה את מיכאל אלוני וצחי הלוי, שלא כיכבו כבר חצי שעה בסדרה חדשה, על מנת שירעידו את ליבה של חן אמסלם במשולש רומנטי שיהיה חובה לדבר עליו.
"פמת"א" היא סדרה שידברו עליה בפקולטות, במשרדים המפוארים של זה וזה ושות', בחדרי הפרקליטות או במזנון בית המשפט. אנחנו נמצאים בתקופה שבה הפרקליטות לא יורדת מהכותרות. מעמדה הציבורי מעורער, ולרוב גם חשוף לביקורת כאילו היה פרגולה במרפסת של ליאת בן־ארי. ועל רקע כל זה, "פמת"א" מנדבת את עצמה לנקות את האורווה התדמיתית של הגוף המסועף שנקרא "פרקליטות" ולהציג עבורנו מציאות אלטרנטיבית שאמורה להראות כיצד באמת חושפים צדק לאור. האמת? אין משהו קלישאתי יותר שאפשר להצהיר עליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו