עובר מסך
אימוג'י של קקי מחייך: הסדרה הזאת מורכבת מבדיחות גסות ופרובוקציות זולות
הסדרה "ילדחרא", ששבעת פרקיה עלו בסופ״ש ב־yes, בפרטנר וב־sting, היא תולדה של פנטזיית התבגרות ונקמה • היא לא מעוניינת להיות סדרה צדקנית על בריונות ואין בה ביקורת ולא שיפוטיות על התופעה • מילא, אם היא היתה גאונית ומתוחכמת - אבל היא לא • מדובר בקומדיה נמוכה שלא ברור אם היא סדרת נעורים מופרעת או דרמה בינונית למבוגרים שלא התבגרו
בכל בית ספר יש את הילד הזה. ההוא שחוטפים לו את ארוחת הצהריים, שדוחפים לו ת'ראש לאסלה, שבועטים לו כדור בפרצוף ושמרוקנים לו את הילקוט דרך החלון (עד שצדיק אחד בסדום צועק: ״היי, יש שם ספר תורה - תכבדו״).בקיצור, ילד שמקבל כאפה בכל פעם שהוא עובר ליד בריונים. כולם מכירים את הילד הזה, ובדרך כלל מאוד מרחמים עליו.
והילד המסכן נוהג להתקפל בפינה, חוזר מפוחד הביתה, ובלילות תחת שמיכה הוא חולם שיבוא יום והגלגל יסתובב. גלגלים תמיד מסתובבים. כשהוא יגדל ויצליח בחיים - הוא יבוא בחליפה מגוהצת לפגישת המחזור, שטרות של מאה דולר יבצבצו מכיס מכנסיו, הוא יסובב את מפתחות הטסלה על הזרת הקטנה, ומלכת הכיתה תביט בו בתשוקה. בחלומו, הילד הזה יכתוב סדרת טלוויזיה גאונית על חייו או יוכתר ליוטיובר מפורסם. כך ״ינקום״ בבריוני הצעצוע שהרסו לו את הנעורים.
בכל בית ספר יש את הילד הזה, שמבעד לדחייה ולהשפלות שואף להיות מספיק חזק כדי להתבריין בחזרה. ככה, אולי, לא יבחינו בפגמים שלו. ילד חרא. הסדרה "ילדחרא" היא תולדה של פנטזיית התבגרות ונקמה כזאת. סיפור זניח על ילד כאפות בן 12, שמתמודד עם בריונות בבית הספר, מגלה כי אביו בוגד באמא שלו ומחליט לסחוט אותו - מה שגורם לרצף אירועים המטלטל את משפחתו.
את "ילדחרא", ששבעת פרקיה עלו בסופ״ש ב־yes, בפרטנר וב־sting, יצרו אריאל ויסמן וניב מג'ר (״טלוויזיה מהעתיד״) עם השפעות ברורות של טראומות ילדות, רגשי נחיתות וגבריות מעורערת. ויסמן, שהעיד כי העלילה נכתבה ממעמקי נפשו, נודע בתור טרול של רשתות חברתיות, אשר משתלח במוסכמות, מורד בפרוגרסיב ואוהב להזכיר איך פעם ינון מגל הטריד את אשתו (רחלי רוטנר). עכשיו, הטרול כתב את פנטזיית הנעורים המושלמת - סדרה על בריון שקם ומחזיר. סדרה מטרילה.
"ילדחרא" לא מעוניינת להיות סדרה צדקנית על בריונות. אין בה ביקורת ולא שיפוטיות על התופעה. למעשה, היא עושה בדיוק ההפך. ילד הכאפות, הדמות הראשית, הוא במוצהר ילד חרא, חסר טאקט ורגשות. הוא סוחט את אבא, מנצל ילד חלש אחר, גונב ומשקר, נוקם במניפולטיביות בכל מי שבא לו לא טוב, ואפילו מתחבר עם פדופיל מפוקפק ומשתמש בו להשגת מטרות אישיות. הוא לא ילד כאפות שמנמן וממושקף טיפוסי, אלא הבריון הראשי שמכפכף את כולם.
מילא, אם ״ילדחרא״ היתה גאונית ומתוחכמת, אבל היא לא. היא חרא בלבן. היא אמוג׳י של קקי מחייך. קומדיה נמוכה שלא ברור אם היא סדרת נעורים מופרעת או דרמה בינונית למבוגרים שלא התבגרו. היא סדרה שמתאמצת להראות חתרנות ומקוריות, אך שומרת על תבנית שמרנית ומיינסטרימית. מלאכותית כשצריך לרגש, ופחדנית כשצריך לבעוט. סדרה שמבזבזת את מנשה נוי וליאת הר לב על בדיחות גסות, פרובוקציות זולות ועלילה של סרטי נעורים. קשה להיות גם חתרן וגם בריון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו