כשהגבול בין דוברות לעיתונות מטושטש - נולדות פרשיות מביכות

הסיבוב של עומר דוסטרי בלשכת ראש הממשלה היה קצר. הוא עבד כדובר של נתניהו בקושי שנה, עד חודש יולי האחרון, אך בתקופה זו הספיק למשוך תשומת לב מוגזמת והתעמת עם עיתונאים.

בין השאר, בלט הביף שניהל עם מוריה אסרף מחדשות 13. היא חשפה כי דוסטרי משתמש בשם הקוד "גורם המעורה בפרטים" כדי להוציא ציטוטים לתקשורת בשם נתניהו. בתגובה הוא זרק אותה מרשימת התפוצה של הכתבים הפוליטיים בווטסאפ. בהמשך היה עוד חיכוך סביב טיסה לוושינגטון, ובסוף פרצה תקרית המגירה.

כזכור, אסרף נתפסה כשחיטטה במגירות של דוסטרי במהלך פגישה ביניהם בלשכת ראש הממשלה. כמו כן, מישהו מהלשכה הדליף את הסרטון המפליל לרשת. כעבור כמה חודשים - בלי שום קשר, אלא בגלל מה שהוגדר בפרסומים "יחסים עכורים עם רעיית ראש הממשלה" - דוסטרי פוטר מהלשכה. אבל כשננעלת בפני דובר מגירה - הוא יפתח אחרת. היום דוסטרי הוא פאנליסט קבוע בתוכניתם של אסרף וברקוביץ'. זהו גלגל החיים של דובר - מהאולפנים ללשכה ובחזרה.

טרנד הפאנליסטים הביא איתו שלל דברנים שהפכו לסלבס של חדשות. ביניהם בולטים הדוברים, היחצנים, יועצי התקשורת ויועצי האסטרטגיה, שזה אותו תפקיד רק בשמות שונים. וממה דוברים מרוויחים את שכרם? מלדבר. לדבר נכון. לדבר המון. הם עובדים בלדבר דיבורים.

האולפנים מלאים בדוברים לשעבר, בהווה ובעתיד. כשמדברים על ביבי, מזמינים אחד מדובריו לשעבר - דוסטרי, משה קלוגהפט, ניר חפץ, אביב בושינסקי ואחרים. מנגד, רועי קונקול, דובר של לפיד בימיו כראש הממשלה, מתארח לא מעט באולפנים מסוימים. אלירן נמרוד סבח, פנאליסט קבוע אצל אופירה (ולוינסון לשעבר), מוצג כיועץ תקשורת וכדובר של דודי אמסלם ומנצל את הבמה כדי להגן על בא כוחו. אבי שושן, היום ב"הפטריוטים", הצליח בעבר גם לדברר את ביה"ח איכילוב וגם להתניע קריירה של דעתן בטלוויזיה. ורני רהב - הוא תמיד מצליח לעשות הכל ביחד.

דוברים תמיד יתנדבו לדבר. יש אייטם על אירוע שקשור למשטרה? בתוך דקות יתייצב בחור מצוחצח ממערך הדוברות עם דף מסרים ומשפטים משוננים, שיעזרו לו להתחמק מתשובות ולהסיט את הביקורת. כפי שעשה דובר המשטרה אריה דורון, שהשיב שלשום למוריה ולברקו, שנשאל על פרשת גיא פלג: "לא ראיתי אתכם באולפנים מנהלים דיון גם על אחרים שהותקפו". יכולת החרטוט היא כלי חשוב בעבודתו של דובר.

וכשקצינים בכירים במשטרה או בצה"ל מעדיפים לשתוק - הדובר ימלא את תפקידו ויתחמק מכל שאלה מסובכת בעזרת לשונו החלקלקה. תמיד יגן על הגוף שמשלם לו באותו הרגע, או שישלם לו בעתיד.

זאת הכללה, אבל דוברים ויועצי תקשורת שמפרשנים את ענייני היום, אחר כך בוחשים במסדרונות אפלים וסוגרים את הדיל של מחר. לצופים אף פעם לא יהיה מושג עם מי הם עובדים ועל איזה קמפיין.

פרשת שרוליק איינהורן, שגם שימש יועץ לנתניהו וגם שילם לחיים לוינסון על חלטורות וגם הדליף חומרים סודיים לכלי תקשורת, היתה אמורה להדליק נורה אדומה בהקשר של הערבוב בין דוברות לעיתונות. ועדיין, אין מבוקשים כמו דוברים בערוצי הטלוויזיה. רק כי הם יודעים לדבר.