"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אמת או חובה? חובה לצפות! והאמת, כנראה שלא תצליחו להפסיק

דרמת הנעורים של נטפליקס מצליחה לשלב הומור חד, משולש אהבה מביך, תרבות הודית-אמריקאית וקולו של טניסאי אגדי • הכירו את "אמת או חובה" • צפו בסרטון

צהיי הגוס, מערכת היום פלוס
,עודכן
0השמעה
אוצרות של נטפליקס-"אמת או חובה". צילום: ללא קרדיט

אוהבים דרמות נעורים מצחיקות, מביכות ומענגות לצפייה? תכירו את “אמת או חובה” (Never Have I Ever) הסדרה של נטפליקס שמוכיחה שאפשר גם לצחוק, גם לבכות וגם לרצות לשלוח הודעה לאקס, הכול באותו פרק.

הסדרה עוקבת אחרי דייווי וישווקומר, נערה הודית־אמריקאית שמנסה להפוך מתיכוניסטית שקופה ל“בחורה הכי מגניבה בבית הספר”.

רק שיש לה כמה בעיות קטנות בדרך: טראומה ממות אביה, אמא שמרנית שאין כוח בעולם שיכול לשכנע אותה להרפות, והעובדה שהיא נקרעת בין שתי אהבות: הבחור הכי חתיך ופופולרי בתיכון, לבין הבחור הכי חכם, מעצבן והאויב־ידיד הכי טוב שלה.

זה לא עוד סתם סיפור התבגרות. הסדרה מצליחה לאזן בצורה מושלמת בין קומדיה חדה לרגעים רגשיים אמיתיים. הדמויות מלאות פגמים, אבל אמיתיות, כאלו שאפשר לצחוק עליהן ועדיין ממש להבין אותן.

אחת ההברקות הגדולות של הסדרה היא הקריינות: מי שמספר את הסיפור הוא לא פחות מאשר ג’ון מקנרו, טניסאי העבר האגדי, שמלווה את המחשבות של דייווי כאילו מדובר במשחק גמר בווימבלדון. לפעמים, אפילו מתחלף בקריינים מפתיעים כמו אנדי סאמברג או ג'יג'י חדיד, תלוי כמה דייווי הסתבכה הפעם.

לסדרה יש ארבע עונות ו־40 פרקים, באורך של עד חצי שעה כל אחד, מה שהופך אותה למועמדת מושלמת לבינג’ של סופ"ש אחד, ואולי שניים אם אתם אנשים אחראיים. אם אהבתם את “חינוך מיני”, “אמילי בפריז” או “To All the Boys I’ve Loved Before”, זו כנראה הסדרה הבאה שלכם.

חובה עליכם לצפות בסדרה הזו,צילום: ויקיפדיה

ולמה היא מצליחה כל כך? כי מעבר להומור, היא מדברת על זהות, על שבר בין דור מסורתי לעולם מערבי, על איך זה לגדול כילדה של מהגרים, ועל איך כל זה איכשהו מתנקז לקרב בין שני בנים שמתווכחים מי ינשק אותה ראשון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר