בין גלגול נשמות למשבר גיל - הכירו את האיש הכי עסוק בטלוויזיה

אמנם תעשיית הטלוויזיה הישראלית חווה כרגע ימים לא קלים, לאחר שתי שנות המלחמה, אבל לפחות עבור התסריטאי והשחקן רועי עידן מדובר בתקופה מקצועית לא רעה בכלל.

בפרק זמן של שבוע וחצי הוא השיק את "נוּטוּק", דרמת המתח החדשה שכתב עם נהד בשיר ושמשודרת בקשת 12, וגם את "מקום שמח", דרמה קומית חדשה של כאן 11 שכתבו נועה קולר ורם נהרי. בסדרה (שתשודר החל מהערב, בימי ראשון ורביעי בכאן 11 ובכאן BOX) מגלם עידן את אחיה הקצין של קולר, אישה נשואה שחיי הבורגנות מביאים אותה למשבר גיל 40 הגורם לה לחבור לאמה (תיקי דיין) במסע אחר משמעות ועניין בחייהן. עידן, שחתום כתסריטאי על סדרות פופולריות כמו "מנאייכ" ו"אבודים באפריקה", משחק ב"מקום שמח" לצד שמות כמו ליא קניג, אביהו פנחסוב, עידן חביב ומורן סטויצקי, והוא לוקח בה חלק על תקן שחקן בלבד.

אבל גם ריבוי הפרויקטים שלו כרגע לא מסיח את דעתו מהמקום הפחות שמח שהתעשייה שהוא עובד בה כבר שנים נמצאת בו כיום. "עוברת תקופה קשה על הטלוויזיה הישראלית, שאני מקווה שנצא ממנה", הוא אומר בפיכחון. "משמח אותי שהתמזל מזלי ששתי סדרות שאני איכשהו מעורב בהן עולות עכשיו, אבל צריך לזכור שזו תעשייה שנמצאת כרגע במשבר, וצריך לעשות הכל כדי שהיא תשרוד, ואף תשגשג. תעשיית הטלוויזיה המקומית בנויה על אחוז מסוים של תזרים תקציבי מחו"ל. כרגע יבשה הבאר, כמו שאומרים, ובשלב זה רואים השפעות מרחיקות לכת על התחום בארץ".

ברמה האישית, אתה מככב בשני ערוצים כרגע. זה דווקא משמח.

"כן. האמת היא שגם ב'נוטוק' יש לי איזה תפקיד קטן, כחייל. באופן מעניין, אני לובש אותם מדים בשתי הסדרות, כי אלה מדי המילואים שלי. בדרך כלל אני לא אוהב להיות על המסך, זה לא עושה לי טוב, אבל אני חייב להגיד שב'מקום שמח' זו הפעם הראשונה שממש נהניתי מזה. קודם כל, כי הייתי משוחרר מהתמונה הגדולה של הפרויקט, באתי רק לשחק. וגם יש משהו בלעבוד עם רם ועם נועה. רם הוא חבר שלי, אני מכיר אותו המון שנים, אבל אף פעם לא עבדנו יחד בצורה מקצועית. משהו באנרגיה שלהם היה לי מאוד כיפי ומשוחרר. רם עובד בצורה שונה מבמאים אחרים, ומשהו באופן העבודה הזה בא לי טוב".

איך תיארו לך את הדמות שאתה משחק בסדרה?

"תיארו את אחיה של נועה כאיש עם איזשהו עבר צבאי. טיפוס כזה שיש לו מערכת יחסים מאוד מורכבת עם אמא שלו. זה היה נשמע לי בדיוק כמוני, אז פשוט באתי וגילמתי את עצמי. יש ביני לבין אמא שלי משקעים עוד משנות הנעורים שלי, שאפשר תמיד לחזור ולנצל אותם לצרכים מיוחדים".

היחסים בין הורים לילדים כיום שונים מאוד מבעבר.

"כן, כי ההורות היום הפכה להיות רופסת. פעם היתה הורות קשה, ההורים היו רבים איתך, לא מתייחסים אליך. היום הכל לאבי־דאבי. פעם היה קונפליקט".

מתח וגלגול נשמות

"נוטוק", שאותה הוא כתב, כאמור, סומנה עוד לפני עלייתה לשידור כסדרת להיט פוטנציאלית. היא עוסקת בעדה הדרוזית מזווית מיסטית של גלגול נשמות, ומשלבת בה גם עלילת מתח. גם במקרה הזה שאב עידן השראה מניסיון חייו.

"לא הייתי צריך לעשות המון תחקיר לסדרה, כי אני מכיר את העדה הדרוזית מאוד טוב", הוא אומר. "זה עולם שאני מכיר היטב. מובן שתמיד מגלים דברים חדשים, בטח בעדה כל כך מורכבת ומלאת ניואנסים. אבל אני חיפאי במקור, יצא לי לגדול עם ילדים דרוזים, נחשפתי לנושא גלגול הנשמות ברמה האישית, וזה מאוד תפס אותי מאז. עם השנים שמעתי עוד ועוד סיפורים מאנשים מהעדה, ואין דרוזי שלא יספר לך סיפור מטורף שהוא מכיר בנושא הזה, לפחות ממקור שני. זה היה נראה לי רעיון מעולה לסדרה, ולשמחתי, באומץ מרחיק לכת, החברים בקשת נרתמו לפרויקט".

אתה מרבה להתבטא פוליטית ואקטואלית ברשתות ובתקשורת. כתבת טורים והגשת פינות בנושאי כלכלה. על הנייר, אתה לא אמור להימשך לעולמות המיסטיקה ולהאמין בדברים כמו חיים קודמים.

"בגלגול נשמות אני מאמין במאה אחוז. קודם כל, אני אדם מאמין באופן כללי. לגבי גלגול, יש מחקרים מדעיים על הנושא, וזו תופעה שלא יודעים להסביר אותה כל כך. במסגרתה ילדים פתאום מספרים סיפורים מאוד אמינים (שלא קשורים למציאות היומיומית העכשווית שלהם; ע"פ), כולל פרטים מוכמנים על חיים של אנשים אחרים. זה משהו שנחקר מדעית בצורה מקיפה, בקהילה הדרוזית ובקהילות אחרות.

"זה קורה בהמון מקומות בעולם, גם לסינים יש סיפורים דומים. זה גם הגיוני, כי אם חושבים על זה, הטבע עובד על מחזור. דברים חוזרים לאדמה, הגוף שלך מצטמק בחזרה לכל הכימיקלים שמרכיבים אותו, הוא מעשיר את האדמה ויוצא עם חיים חדשים. אז גם ה'נשמה', במירכאות, היא איזשהו מידע אנרגטי, שכמו כל אנרגיה על כדור הארץ - מתמחזר".

זה נשמע הגיוני, ועדיין לא מוסבר באמת.

"אני טוען שלתופעות שאנחנו קוראים להן 'על־טבעיות' יש איזשהו הסבר שאנחנו עוד לא יודעים להסביר אותו מבחינה מדעית. דברים שנמצאים על התפר שבין מציאות למטאפיזיקה. בעיניי כרגע המדע והיכולת הקוגניטיבית שלנו עוד לא יודעים בדיוק איך לקרוא להם. אבל אין לי ספק שיש פה משהו".