העיתונאי עמוס ארבל הלך לעולמו

העיתונאי, העורך, מגיש החדשות והפנטומימאי עמוס ארבל הלך היום (חמישי) לעולמו בביתו שבהרצליה, כשהוא מוקף במשפחתו.

ארבל, בן 80 במותו, נמנה עם דור המייסדים של הטלוויזיה הישראלית, והיה מהמגישים הבולטים בערוץ הראשון, בין השאר בתוכנית האירוח הפופולרית "בין הכיסאות". במהלך עשרות שנותיו בתקשורת נודע בקולו הצלול, בדיוקו ובאהבתו למקצוע.

ארבל נולד בחיפה ב-1945 והתחנך ב"ריאלי" ובתיכון חוגים. היה רשג"ד בשבט כרמל של הצופים ועמד בין מקימי שבט צופית. במהלך שירותו הצבאי בשנות ה-60 שירת בלהקת הנח"ל.

בתקופת שהותו בחיפה נכח בהופעה של מרסל מרסו, התרשם עמוקות מהאומן ויצר עמו קשר. מרסו הציע לו לעבור לפריז וללמוד פנטומימה ותיאטרון אצלו ואצל ז'אק לקוק. לאחר שחרורו מצה"ל נסע לפריז והחל בלימודי תקשורת וטלוויזיה, לצד לימודי פנטומימה אצל ז'אק לקוק ומרסל מרסו.

ב-1968 פנה אליו יורם רונן, מנהל מערכת החדשות של הטלוויזיה הישראלית שהוקמה זה עתה, והציע לו לשמש ככתב בפריז לצד ירון לונדון, בשל היכרותו עם עולם הטלוויזיה מלימודיו. בתקופה זו סיקר כסקופ עולמי את "גנבתן" של חמש ספינות שרבורג של חיל הים שנקנו מהצרפתים ועוכבו בשל האמברגו הצרפתי, והכתבה שלו שודרה ברחבי העולם. כמו כן סיקר את מתקפת הטרור בנמל התעופה של מינכן על נוסעי אל על.

עם שובו לארץ ב-1970 הצטרף למערכת החדשות של הטלוויזיה בירושלים ככתב כללי, וסיקר נושאים מגוונים ביניהם עליית המתיישבים הראשונים לפתחת רפיח. הבמאי יוסי צמח הציע לו להנחות את תוכנית האירוח והבידור הראשונה "במקצב השבעים".

ב-1972 יצא לשנת השתלמות בניו יורק בעקבות רעייתו, שם השתלם בצילומי סרטים דוקומנטריים אצל הפרופ' ארתור ברון בברוקלין קולג', ובחדשות ב-CBS ו-NBC. עם שובו לישראל ב-1973, הפיק ושידר בשותפות הטלוויזיה הישראלית את חגיגות יום העצמאות ה-25 למדינה ל-147 תחנות כבלים ברחבי ארצות הברית, לראשונה בשידור חי מישראל לארצות הברית.

במלחמת יום הכיפורים שימש כאחד מצוות הכתבים הצבאיים והיה בחזית הדרומית. במשך חצי שנה סיקר את צליחת התעלה ואת האירועים באיסמעיליה ובעיר סואץ. הצליח לראיין מהצד המצרי של תעלת סואץ חייל בארמייה השלישית שהיה בצד המזרחי של התעלה, והכתבה שודרה ברחבי העולם. לאחר המלחמה מונה לכתב הפרלמנטרי של הטלוויזיה וסיקר את הדיונים בהסכמי הביניים עם סוריה ועם מצרים.

ב-1976 ביקש ממנו מנהל החדשות דן שילון להקים את הדסק לענייני תרבות ואומנות במערכת "מבט". בתקופה זו שידר מדי שבוע ב"יומן", מגזין החדשות של יום שישי בערוץ הראשון, כתבות פרופיל של אמנים מזוויות שונות, וכן הצגות תיאטרון וקולנוע. ב-1977 סיים את קורס הבמאים וקיבל הסמכה כבמאי ברשות השידור. במקביל ייסד עם עמירם ניר, דוד גלבוע ויאיר שטרן את חדשות הלילה של הטלוויזיה, ולאחר מכן את התוכנית "מהיום למחר" לצד עמנואל הלפרין ודוד ויצטום.

את עיקר הפרסום קיבל, כאמור, מהנחיית תוכנית האירוח "בין הכיסאות" שהחלה ב-1985 ונמשכה כשבע שנים בפריים טיים של הטלוויזיה. ב-1993 הפיק ערך והגיש את תוכנית הראיונות "עניין ראשון" שנמשכה שנה. מאז שימש במשך שלוש שנים כעורך ומגיש "מבט" של מוצאי שבת ומבזקי חדשות, וכעורך-משנה של "מבט".

במקביל לעבודתו ברשות השידור, לימד במשך עשר שנים פנטומימה באוניברסיטה העברית ולקבוצות צעירים בירושלים. בין תלמידיו - חנוך רוזן, ענת וקסמן ואשר פיש. כמו כן לימד תקשורת באוניברסיטת חיפה במשך 20 שנה, וערך סדנאות תקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה על תקשורת בין-אישית בשפת הגוף, פרזנטציה ותורת הריאיון. בנוסף, הפיק וביים עשרות סרטים מסווגים לחיל האוויר במסגרת המילואים, וערך הפיק וביים מופעים רבים לברית התנועה הקיבוצית.

פרש לגמלאות מרשות השידור ב-2012, לאחר 43 שנות עבודה. התגורר בהרצליה פיתוח, היה נשוי לרחל, אדריכלית פנים ומעצבת סביבה. לזוג שני ילדים: קרן, דוקטור לפילוסופיה, ואברי, שחקן תיאטרון.