סטריאוטיפים בשפע: "בואו לאכול איתי" הפכה לפס ייצור של דמויות ריאליטי

הפתיח של "בואו לאכול איתי" הוא המעברון הכי שקרן שמשודר בטלוויזיה. שקרן, כי הוא אנטיתזה לכל מה שהתוכנית הזאת, בגרסתה הישראלית, מייצגת.

מדובר באינטרו מגרסת המקור הבריטית שמכניס את הצופים, במשך 22 שניות, לאיזושהי ארוחה אירופית חמימה ומכובדת שמתרחשת רחוק מכאן. רואים מלפפון שנחתך באלגנטיות, מים צלולים מורתחים בסיר, וכמעט אפשר להריח דרך המרקע את צלעות הבשר והשרימפס שמונחים בעדינות על צלחת. הגוונים חמים, השוטים מפונפנים ומוזיקת הרקע נינוחה. בסיום, כוסות יין נושקות זו לזו והכיתוב מזמין אותנו לבוא לאכול איתם ארוחה בקלאס. חוויה גסטרונומית סקסית, אצילית וזרה. וזה כל השקר.

אתמול הושקה בכאן 11 עוד עונה של "בואו לאכול איתי", ומי שאירחה את פרק הפתיחה, בביתה הממורק והאלגנטי, הייתה קמילה קידר - מעצבת פנים עם גינונים מזרח־אירופיים. אישה שההוויה היומיומית שלה מתנגשת עם כל מה שמייצג ישראליוּת. למעשה, קמילה היא הפתיח של התוכנית, בגוף של בלונדינית אזרבייג'נית המתגוררת בבאר שבע.

הליידי מהדרום הנחיתה עלינו את כל האצילות שלה בבת אחת. זה לא במקרה, הרי ליהקו אותה כדי שתתנגח עם "הישראליוּת הברברית". בתוכנית הושיבו לצידה במלוא הדרם עורכת דין פליליסטית שמכורה לחפלות וקריוקי, וונאבי יווני שרוקד על שולחנות בטברנות, וגם טבעוני יחפן שמתהלך ללא נעליים. כולם מייצגים ישראליוּת כזו או אחרת, מטוגנת בסטריאוטיפים.

כצפוי, אורחיה של קמילה התרשמו מאופיה הקפדני. בו־בזמן, הם לא הסתירו סלידה ושיפוטיות, כשניסו להבין עד כמה היא משחקת אותה למצלמות. "אולי תשתחררי", הציעו לה, וביררו אם ייתכן שאי פעם הרימה את קולה או שיצא לה בטעות קצת "פוֹרח".

הקרב בין האצילי לעממי נגע בקליימקס כשקמילה העבירה שיעור מזורז בנימוסי שולחן. זאת אומרת, איך מקפלים מפיות ואוכלים בננה באמצעות סכין ומזלג. כשסיימה והלכה להביא קינוח - שותפיה לסעודה הספיקו לטנף על התנהגותה מאחורי גבה. כי בריאליטי סטריאוטיפים הם כלי נשק ותחמושת.

יותר משהיא ריאליטי אירוח וכיסוח, "בואו לאכול איתי" מעוניינת לתפקד כמיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. זה כאילו חלק מהפורמט. הרי היא מחולקת לאזורי מגורים, מתרכזת בקונפליקטים הנוצרים דרך מפגשים בין מגזרים, והליהוקים שלה מבוססים על הגדרות ותבניות. אבל עד כמה הסטריאוטיפים הללו אכן מייצגים אמת ישראלית, או שהם מוקצנים בכוונה בשביל המצלמות?

גם בעונה התשיעית בולטת ב"בואו" העובדה שמשתתפיה באו להרוויח חשיפה ולהתפרסם. נו, זה לא שמחכה פרס שווה יותר למנצח. עוד ועוד חבורות של אנשים שרק מחפשים צומי עוברים ב"בואו", ויוצאים משם כמו מפס ייצור בבית חרושת לדמויות ריאליטי. זו תמונת מראה של הישראליוּת או מאגר מצולם של דמויות טראש מוגזמות, שרק חולמות להתקדם לעוד תוכניות ריאליטי? מה פה אמת ומה שקר? "בואו" היא כמו ארוחה, שרק אחרי שהסתיימה אתה מבין שהשאירו אותך לבד לשלם את החשבון.