"היורשת": כבוד לקלאסיקה נשית ים תיכונית

המוזיקה המזרחית כבר לא מקופחת, ולא בטוח שתמצאו מישהו שיתווכח על כך. מבט חטוף ברשימת האמנים המושמעים ביותר במדיה הישראלית מראה שבוע אחרי שבוע שליטה מוחלטת של הז'אנר. אבל אם כן מתעמקים בשמות האמנים המובילים, כמעט לא מוצאים שם נשים. יש בסך הכל שתי זמרות חריגות ששורדות לבדן בפסגה כבר שנים - שרית חדד ועדן בן זקן. כי למרות שאנחנו בשנת 2021 והמוזיקה המזרחית כבר שולטת בגדול בכל אספקט מוזיקלי, מהמועדונים ועד גלגלצ, היא ממשיכה להישלט בעיקר על ידי גברים.

סדרת הדרמה החדשה של עומר טובי ואורי סלעי, "היורשת", שפרק הבכורה שלה שודר אתמול בקשת 12, שמה דגש על הקושי הנשי בתוך העולם השוביניסטי והפטריארכלי ההוא של הז'אנר. בין המוזיקה והצחוקים לבין השיכונים המתקלפים והקריקטורה של חלק מהדמויות, דואגת הסדרה לתת מקום של כבוד לקלאסיקה נשית ים־תיכונית.

כבר בפרקים הראשונים דואגת "היורשת" להרים לזמרות אחרות (נסרין קדרי, אביבה אבידן, ליאת בנאי ורינת בר מתארחות בתפקיד עצמן) ומבליטה את הקשיים שחוות זמרות בתחום שמנסות להתקדם. למשל, הופעות מתישות בחפלות עד השעות הקטנות, הטרדות מיניות על הבמה, מלחמות אגו ומאבקי כבוד.

אוולין הגואל מגלמת בסדרה את "הזמרת המזרחית הראשונה בישראל", אגדה שלא עולה עוד על במות, אבל נחושה מאוד לעצור את הקריירה המתפתחת של נכדתה טופז (נופר סלמאן). זאת נעזרת בסוכנת נחושה ומרוששת (בתאל משיאן, שגונבת את ההצגה), שאף היא יורשת בפני עצמה - בתו של אמרגן ידוע שנכנס לכלא אחרי שהלשינו עליו שהעלים מסים. בקיצור, כל המרכיבים כבר בפנים, נשאר רק לערבב.

"היורשת" עושה קולות של סוכריית קיץ מתקתקה. אם תצליח, בזמן שהיא מבדרת את ההמונים, גם להשפיע איכשהו על הייצוג הנשי בעולם המוזיקה הים־תיכוני זאת בכלל תהיה ברכה.