"מרגיש שהיא יודעת יותר ממני": טים ברטון על סוד הקסם של ג'נה אורטגה

"תראו את השחקנים הנפלאים האלה", אומר טים ברטון בחיוך רחב ומחווה בידו אל עבר כוכבי הסדרה "וונסדיי" שיושבים לצידו.

"הכל מתחיל איתם, וזה מה שיפה כאן. העבודה שלי היא בסך הכל לעזור לבנות את התפאורה ואת האווירה ואת העולם שבתוכו הדמויות שהם מגלמים חיות. אבל הכל מתחיל איתם. כל כך כיף להסתכל עליהם מהצד ולראות איך הם לובשים את התלבושות שלהם והופכים לדמויות האלה. כל כך כיף לראות כיצד הכל קם לחיים".

ברטון אמנם לא יצר את "וונסדיי" - הספין־אוף הטלוויזיוני של "משפחת אדאמס", שהעונה השנייה שלה עלתה היום לנטפליקס - והוא גם לא כתב אותה, אבל מעורבותו בעונה הראשונה כמפיק וכבמאי ללא ספק העניקה לה את תו התקן האיכותי והכה נחשק שכל סדרת סטרימינג מייחלת לו. "וונסדיי", מצידה, השיבה ליוצר המוערך והאקסצנטרי טובה והחזירה אותו לאור הזרקורים לאחר תקופה ממושכת.

כעת, ברטון בן ה־66, שחתום על קלאסיקות קולנועיות כמו "באטמן", "המספריים של אדוארד" ו"אד ווד", מתיישב פעם נוספת על כס הבמאי כדי להגיש למעריצים את העונה השנייה, שמגיעה לאחר תקופת המתנה מורטת עצבים של שלוש שנים.

בין יתר הישגיה, העונה הראשונה יצרה ריקוד ויראלי שכבש את העולם, הפכה במהירות לסדרה דוברת האנגלית הנצפית ביותר בהיסטוריה של נטפליקס, גרפה 12 מועמדויות לאמי והזניקה את כוכבת הסדרה האלמונית, ג'נה אורטגה, לדרגה של סופרסטארית בינלאומית. בהתחשב בכל אלה, בהחלט ניתן להבין מדוע הציפיות מהעונה החדשה מרקיעות שחקים.

החדשות הטובות הן שלא נראה שתהיה ל"וונסדיי" בעיה מיוחדת לעמוד בציפיות האלה. העונה השנייה גדולה, שאפתנית וקיצונית יותר מקודמתה, והיא כוללת שלל דמויות חדשות שמגלמים כוכבים ותיקים ואהובים כמו סטיב בושמי וג'ואנה לאמלי. במקביל, היא גם מעוררת ההזדהות בהורים למתבגרות, בכך שהיא מפתחת ומעמיקה את הדינמיקה המשפחתית שניטשת בין וונסדיי לבין הוריה, מורטישה וגומז (קתרין זיטה ג'ונס ולואיס גוזמן), ואחיה פאגסלי (אייזק אורדונז).

"כשקראתי את פרקי העונה הראשונה ממש הרגשתי שהסדרה הזו נכתבה עבורי", אומר ברטון במהלך מסיבת עיתונאים מקוונת לרגל השקת העונה החדשה, "אני אמנם לא נערה מתבגרת, אבל וונסדיי מאוד דיברה אלי. מאוד אהבתי את הגישה שלה באופן כללי, ואת הטייקים שלה על משפחה, על בית ספר, על פסיכיאטריה - על מה שזה לא יהיה. זו הסיבה שרציתי להיות חלק מהפרויקט הזה. בגלל הכוח של הדמות הזאת".

כוכבת נולדת

על הכוכבת שלו, ג'נה אורטגה, יש לו כמובן רק דברים טובים לומר. הוא כל כך התרשם מהכישרון ומהמקצועיות שלה שכבר הספיק לעבוד איתה גם בסרט ההמשך "ביטלג'וס, ביטלג'וס", שיצא בשנה שעברה. "אני זוכר שבעונה הראשונה של 'וונסדיי' ג'נה היתה מגיעה לעבודה לפני כולם", מספר ברטון. "היא היתה מודעת לכל היבט של העשייה. אני תמיד מרגיש שהיא יודעת מה קורה על הסט לא פחות טוב ממני, אם לא יותר".

בפרק הראשון של העונה השנייה יש קטע אנימציה שממש מזכיר את סרטיך הראשונים. איך ההרגשה לחזור לשורשים האפלים והגותיים של תחילת הקריירה שלך?

"כיף גדול. הרי התחלתי את דרכי כאנימטור, והסרטים הראשונים שלי היו בשיטת סטופ־מושן. הקטע הספציפי הזה התאים את עצמו לסיפור בצורה מאוד טבעית. זה סיפור שילדים מספרים, ורצינו לתת לו איכות של סרט סטודנטים ביתי; של סיפור שמספרים סביב המדורה.

"לא היה אפשר לעשות את זה בלייב אקשן כי זה היה יוצא יקר מדי, אז בחרנו באנימציה. אני אוהב הפתעות ואני אוהב שהדברים נשארים כמה שיותר טריים. זה גורם לי להרגיש שאנחנו עושים סרט ולא סדרה".

אף ש"וונסדיי" צברה לעצמה מעריצים צעירים רבים, ברטון אומר שלא התבקש בשום שלב לרכך את המראה או את התכנים האלימים והמטרידים, לעיתים, של הסדרה.

"תמיד מבלבל ומשעשע אותי כשאנשים אומרים על הסרטים שלי שהם אפלים מדי", הוא צוחק. "ילדים אוהבים את העובדה ש'הסיוט שלפני חג המולד' מפחיד אותם. זה כמו אגדות עם - הדברים האלה נותרים בזיכרון של אנשים בגלל היכולת שלהם לשלב בין אור לחושך, בין הומור, דרמה ופחד. אבל אני לא חושב יותר מדי על דברים מהסוג זה כי עבורי החיים הם פשוט ערבוב בין כל האלמנטים האלה.

"מבחוץ זה אולי נראה מוזר ומפחיד", הוא מוסיף בחיוך, "אבל בפנים זו סדרה על משפחה, ואין שום משפחה שאינה מוזרה".