על חורבותיו של מפעל צעצועים חלוד ונטוש, במעמקי מדינה מוקפת אויבים, פועל לו בלהט בית חרושת לגיבורים. לאחרונה, עקב הצטברות מלחמות וטרגדיות לאומיות, פס הייצור עובד שעות נוספות כדי לעמוד בביקוש הגובר למוצר. יש גיבורים של ימין ושמאל, גיבורים חיים ומתים, גיבורים של חורף וקיץ או גיבורים במבצע חד־פעמי לרוכשים בסיטונאות. גיבורים יש היום בשפע, אבל דגם כמו עידן עמדי יש רק אחד בכל הארץ.
"עמדי: הסרט", ששודר אמש בקשת 12, הוא מוצר צריכה הכרחי עבור כל ישראלי הזקוק למנת גיבורים בריכוז גבוה. זהו סיפורו של זמר־שחקן מפורסם, שנפצע קשה בעזה, שכמעט שילם בחייו על הגנת המולדת, ואז השתקם במהרה וחזר לגדולה. זה תמצית סיפורו של כל גיבור גנרי, אולם המקרה של עמדי שונה, או לפחות ככה מנסים לגרום לנו לחשוב.
הדוקו המדובר נפתח בסצנה נוגה של עמדי מניח תפילין. אחר כך הוא חוזר לרגעי האימה של הפציעה, משחזר את השעות שבהן התנדנד בין חיים למוות, מפרט על תהליך השיקום ועל ההשלכות הפיזיות והנפשיות, ומסיים בזריקת אופטימיות עם אלבום חדש וסיבוב הופעות. יותר משנה וחצי חלפו מאז הפיצוץ הקטלני ההוא, ולראשונה מאפשר לנו עמדי הצצה חודרנית לחייו ולגופו השבור. כל כך אינפורמטיבי, חושפני ועמוק, עד שבסצנה אחת ניתן לחזות בצילום תקריב של שליפת רסיס מפצע ברגלו שעדיין לא הגליד.
בלתי אפשרי לצפות ב"עמדי: הסרט" מבלי להתפעל מהגיבור, ומייד ליפול לרגליו. אז הוא טינף קצת על אמנים, נו מילא, אחרי הדוקו הזה חובה לסלוח לו על הכל. ככה מייצרים גיבורים. ככה מכניסים אותם ללב האזרחים ומשכנים אותם שם לנצח.
זה לא רק סיפור על עמדי. בדמותו מנקז המאמי הלאומי את סיפורם של עשרות אלפים אחרים, אשר סוחבים על גופם את השלכות המלחמה. עמדי הוא המפורסם והאהוב ביותר, מה שהופך אותו אוטומטית לנער הפוסטר של המלחמה הזאת - גם אם הוא לא ממש רוצה.
בסצנה אחת, שתיעדה שיחת חברים, סיפר עמדי על הכבוד שמקבלים כעת פצועי המלחמה וסיכם בחשש: "אני מקווה שגם בעוד שנה-שנתיים יתייחסו אליהם ככה, יקראו להם גיבורים ולא יהפכו אותם לנטל". "פצועי המלחמה הזאת זכו - כי יש להם אותך, ומשימתך היא לשמור עליהם", ציין מנהלו האישי של הגיבור והוסיף: "תרצה או לא תרצה, אתה הסמל של הדבר הזה". עמדי בלע רוק ובשקט השיב: "אני לא מתכוון להיות 'הפצוע האנגלי' כל חיי".
דרך הפנמה שעמדי הוא לא עוד גיבור, אלא פרזנטור של דור לוחמים, פצועים, משתקמים ונופלים - אפשר פתאום להבין את הלהט הפנימי שבער בו השבוע, כשקם להגן בגופו על מה שאבחן בראייתו כפגיעה ישירה בחיילי צה"ל. עד מתי עידן עמדי יחוש צורך למלא את תפקיד הגיבור הלאומי, במקום לחיות פשוט בתור "עידן עמדי"? עד מתי נמשיך לייצר כאן עוד ועוד גיבורים?
עמדי: הסרט | קשת 12, 21:30
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו