היום שאחרי התקיפה האמריקנית באיראן | כל הערוצים
בערוץ 14 שמחו הערב (ראשון) לאיד. לא לאידם של האיראנים שהתפוצץ להם הגרעין, אלא לאידם של "הפרשנים ששוב לא ידעו כלום". מה זה שמחו? השפריצו קונפטי של השמחות.
למעשה, אנשי הערוץ הקדישו לשמחה לאיד יותר זמן אוויר מאשר, למשל, לסיקור נפילות הטילים אתמול או למבצע החזרת החטופים החללים. כדי להעצים את הגיחוך, אפילו ערכו בגסות קליפ שמח שהכיל עשרות תחזיות ופרשנויות שגויות של עיתונאים, פאנליסטים וצייצני טוויטר, שהעזו לרדת על טראמפ, לערער על ביבי או לנבא שארה״ב לא תצטרף למערכה באיראן.
מדני קושמרו ועד קרן מרציאנו, מחיים לוינסון ועד בן כספית, מברק סרי ועד גיורא איילנד - כולם ואחרים ניסו לנבא וטעו, ולכן נכנסו לקליפ המלעיג שהוקרן בערוץ מדי שעה. אבל עזבו את העובדה שהכי קל לערוך קליפ עם בליל השטויות והתחזיות העקומות שנאמרות תדיר בערוץ 14 - כי הטקסט הזה לא מתעסק בו, אלא בפרשנים ובעיתונאים מחמישה ערוצים שמחרטטים שטויות בשידור חי מבוקר ועד בוקר.
מבחינת התקשורת, "הארכיון לא שוכח" הוא כמו פצצה חודרת בונקרים. פצצה קטלנית שנמצאת בשימוש שכיח בשידורי חדשות, אקטואליה וסאטירה. אינספור פעמים נעזרו בה כדי להתנגח בפוליטיקאים ולערער על אמינותם. רק בשבוע שעבר, כשבתקשורת בארה"ב התלבטו אם לתמוך או להתנגד לפעולה באיראן, כמעט כל ערוץ אמריקני (ימני או שמאלני) הציג לצופיו קטעי ארכיון סותרים של נתניהו ושאל בקול: האם יכול להיות שהוא משקר בנוגע לקצב התקדמות האייתוללות אל עבר הגרעין?
אבל היום לא רק לאנשי תקשורת יש גישה לארכיון השקרים. כל אדם עם חיבור אינטרנט ויכולת חיפוש מינימלית יכול למצוא כל דיווח שגוי ששודר בעבר, כמו גם אינספור הערכות, ספקולציות ותחזיות שהושמעו בפומבי, אך לא התגשמו. הארכיון התהפך על העיתונאים. מה שהעיתונאים עשו לפוליטיקאים - הציבור עושה כעת בחזרה לעיתונאים ולפרשנים המהוללים.
זה קל מכיוון שעיתונאים ופרשנים כמעט לא מדווחים היום מה באמת קורה. יש כל כך הרבה שעות שידור למלא, ומוכרחים לברבר ולברבר - וכשמדברים בלי סוף, האמת והעובדות מאבדות את חשיבותן.
ואף שהרבה מהם נפלו בחיזוי המהלכים הצבאיים האחרונים - גם אתמול המשיכו בטלוויזיה לנתח עבורנו את העתיד לבוא על סמך חוסר ידיעה מוחלט. "הגרעין הושמד, זה תחילת סופו של המשטר", קבעו באולפנים, ובהמשך הוסיפו: "כדאי לסייג ולומר שעדיין לא נחשף מה היקף הנזק באתר המופצץ, או אם הוחבא שם אורניום". עוד נחזור לארכיון הזה בעתיד.
אחרי שהעיתונאים עשו לפוליטיקאים את תכסיס "הארכיון לא שוכח" וחיסלו את קמצוץ האמינות שהיתה לנבחרי העם - הפוליטיקאים לא הפסיקו לשקר, אלא הסבירו שזה חלק מהמשחק הפוליטי ופשוט הפסיקו להתבייש בשקריהם. זה עלול להיות גם גורלה של התקשורת. וכשלעיתונאים לא יהיה אכפת יותר כשיתפסו אותם טועים ומשקרים - זו תהיה סופה של העיתונות בתצורתה הקלאסית.
מה יהיה מחר? לאן תתפתח המלחמה הזאת? אינספור תחזיות נזרקו על המסך. כשהקונסול הכללי לשעבר, אלון פנקס, התבקש לענות על כך בערוץ 13, הוא השיב ללוסי אהריש וליניר קוזין: "אין לי תשובה. אני אומר לכם את זה כל הזמן - אני לא יודע, ואתם ממשיכים להתעקש להזמין אותי לכאן". אמר, ומייד ניסה לנבא מה יקרה בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו