אפילו הכריזמה של נינט לא מצילה את "גחליליות" מהאפרוריות המדברית

אם מביטים על ארצנו דרך עיניהן של סדרות ישראליות, ניתן לחשוב שהיא ממש נובלת, קודרת ואפורה - וזה לא שאין כאן לוקיישנים מהממים • האיכות הטייבית מהפנטת את הצופים בכל מצב, אבל כשאין פוטנציאל - גם זה לא יעזור

מתארגנת לקראת האזעקות. טייב. צילום: באדיבות HOT וסטודיו ענני מבית פרמאונט. צילום: ירון שרף.

גחליליות | HOT ו־NEXT TV

ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת - כך מלמדים בבתי הספר, כך שרים בשירים, אך האמת היא שאם מביטים על ארצנו דרך עיניהן של סדרות ישראליות, ניתן לחשוב שהיא ממש נובלת, קודרת ואפורה. וזה לא שאין כאן לוקיישנים מהממים ונוף עוצר נשימה, אבל איכשהו האסתטיקה הזאת בדרך כלל לא מתבטאת ביצירות מקומיות שמציגות לנו לרוב סביבה מתקלפת, בוץ וחצץ.

הסדרה החדשה של HOT, "גחליליות", בחרה להתקיים בסביבה מדברית צחיחה של אבנים בלויות וצבעי חול חזקים. עלילתה מתרחשת ביישוב בדיוני השוכן סמוך לים המלח ומוקף שדות מוקשים, מבני אבן עתיקים, דקלים שחוקים וגדרות תיל חלודות. שם, בחולות המדבר, מתפוצצים אנשים על בסיס קבוע ומחשיד.

"גחליליות" - סדר החדשה בכיכובן של נינט טייב ודאנה איבגי, צילום: באדיבות HOT וסטודיו ענני מבית פרמאונט. צילום: ירון שרף.

כמה חוטים מקשרים בין מקרי המוות, ושתי נשים שמכירות זו את זו מעברן חוברות במשותף כדי לחקור את התעלומה - אחת היא שוטרת מקובעת (דאנה איבגי) והשנייה חבלנית אאוטסיידרית (נינט טייב). עם הזמן משתלבים גם מערכת יחסים סבוכה בין הדמויות, אלמנטים על־טבעיים, הסברים כימיים ומדעיים וגחליליות רעילות.

דרמת המסתורין הזו מבוססת על "ארץ המנזרים" - ספרו של שחר מגן, שיצר אותה עם תאופיק אבו ואיל. ההרגשה היא כאילו "גחליליות" התאמצה להיות "טווין פיקס", אבל אז טבעה בשדות החול של הערבה. על סמך ארבעה פרקים (מתוך שמונה) שנשלחו לצפייה מוקדמת, ניתן לקבוע כי היא רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה. אם היה לה כזה בכלל.

"גחליליות" - סדר החדשה בכיכובן של נינט טייב ודאנה איבגי, צילום: HOT

נינט, כהרגלה, בולטת מעל הבינוניות הכללית, והכריזמה הטייבית מאפשרת לה להפנט צופים כמעט בכל מצב. יחד עם זה, נינט לא מצליחה לסחוב את הסדרה על כתפיה, וגם לא איבגי הבת. העלילה חלודה ומתקדמת באיטיות, הדיאלוגים כל כך שחוקים וגנריים, ללא עומק ונשמה, שאפשר לחשוד כי נכתבו על ידי בינה מלאכותית. הווייב קודר, אפור, חדגוני - בדיוק כמו הלוקיישן שנבחר כדי לספר דרכו את הסיפור - ושמש יוקדת מטשטשת את המיקוד.

במחשבה נוספת, הנוף האפרורי דווקא תפור עליה: "גחליליות" נראית כמו שריד יבש שהתחמם יותר מדי במדבר הישראלי.

     

הצגת פוסט זה באינסטגרם

           

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎HOT‎‏ (@‏‎hot_il‎‏)‎‏

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר