"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
אחות על מלא

"האח הגדול": שנת 2015 התקשרה וביקשה את שנאת הנשים שלה חזרה

העונה החדשה של תכנית הריאליטי המדוברת פתחה מבערים כבר בפרק הראשון, עם ריב שהתחיל בסוגיות חשובות כמו השתמטות, וירד לפסים נמוכים כמו הביקיני של מאי • ואם ככה זה התחיל, אנחנו מפחדים לדמיין כיצד ייראה ההמשך

,עודכן
0השמעה
האח הגדול. צילום: צילום מסך, באדיבות רשת 13

העונה החדשה של"האח הגדול"רק החלה וכבר הצליחה לעורר סערה – ולא במקרה. כבר בפרק השני התכנית נגעה בנקודה רגישה במיוחד בחברה הישראלית, במיוחד בתקופה כזו: אי-גיוס. בערב הראשון של העונה נרשם הסכסוך הראשון, כשמאור ברוכמן עימתה את מאי ערב על כךשלא שירתה בצבא.

צריך לומר את זה באופן ברור – להשתמטות אין מקום בפריים טיים, אבל גם לא לבריונות. הדיון עצמו חשוב ולגיטימי: דוגמנות או חוסר רצון אינם סיבה לא לשרת, ולכל הפחות לא לעשות שירות לאומי. טוב שהנושא עלה, וטוב שמישהו טרח להאיר עליו זרקור – אבל יש גם דרך. הדרך אינה חייבת להיות דורסנית, ובטח לא כזו שגוררת את הצופים ואת הדיירים לפרק שלם של התעסקות. בסופו של דבר, העימות הידרדר לפסים אישיים – וגם לפסים של התחתון.

באדיבות רשת 13



גם דרור או "דרורה", שסיפק למאי את הפפ-טוק האולטימטיבי כשנחרדה לראות את האקס יורד במדרגות (אם בכלל אפשר לקרוא לזה אקס, כששני הצדדים לא מצליחים להסכים על משך הקשר) – הצטרף לכנונית הריכולים נגד מאי. השיחה בין דרור למאור, דווקא זו שדיברה על חרם כבר בשלבים מוקדמים, גלשה לביקורת על עובי השפתיים, החזה, הישבן וגם עובי בגד הים. קשה שלא לחוש חוסר נוחות מול הרדוקציה הבוטה הזו של דמותה של אישה למרכיביה הפיזיים.

ובכל זאת, קשה לומר שנוצר כאן משהו מפתיע. "צ'ילבות" שנולדות מוקדם מהרגיל זה כמעט סימן היכר. שנת 2015 התקשרה וביקשה את שנאת הנשים שלה בחזרה: כבר בשלב תעודות הזהות שמענו שלוש נשים מדקלמות את הרטוריקה הכי מיזוגינית בספר – "בנות לא אוהבות אותי", "בנות מקנאות בי", ו"אין לי חברות בנות". לא, דמות ה"פיק-מי" כבר לא קולית, לא עושה אותך מיוחדת, ואם אין לך חברות – אולי זו לא אשמת כל המין הנשי, אלא תוצר של חינוך שמרומם שנאת נשים כאילו היא מגניבה.
בהצלחה בהמשך,צילום: מתוך רשת 13



ולגבי סוגיית האקסים – מאי וחן – הסיפור נותר בגדר תעלומה: כל אחד מהם מספר גרסה שונה. חן טוען שיצאו שלושה חודשים לפני כשנתיים וחצי, בעוד מאי טוענת שמדובר בקשר שנמשך שנה והסתיים רק לפני שנה. האם אי-פעם נדע את האמת על סיפור האהבה הזה? ימים יגידו, אם הם בעצמם יצליחו לזכור.

ולסיום: עוד לא הספקנו לזכור מי זה מי, להבדיל בין שלי לשלִי או בין ארז לארז, וכבר העונה נכנסה לטורבו. ככה זה כשיש דיירים שיודעים לייצר כותרות כבר באינטראקציה הראשונה – לעיתים נראה שגם בכוונה. כמות הצעירים והרווקים מבשרת שגם רומנים יגיעו בהמשך ואם כך נראים הימים הראשונים – אפשר רק לדמיין איך זה יימשך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר