את הנקמה מגישים פעמיים: הרפורמה של קרעי תהפוך את הטלוויזיה הישראלית לכלבו שלום

המשרד של שר התקשורת שלמה קרעי ממוקם במגדל שלום. היו זמנים בהם זה היה המגדל הכי גבוה בארץ; הפעילו בו לונה פארק ומוזיאון שעווה, הוא אירח אירועי גאלה של הבוהמה ונחשב אטרקציה תל־אביבית. היום הוא סתם עוד מגדל, לא גבוה ולא מבוקש, התקוע באזור מסחרי בדרום העיר שמשנה את פניו. אפילו המעליות שמטפסות עד למשרד של קרעי נראות כאילו נתקעו לפני 30 שנה.

אמש (רביעי) הציג שם השר את הרפורמה המעודכנת שלו לשוק שידורי הטלוויזיה. עוד רפורמה שתשנה את מפת התקשורת. הקודמת, שהוא ביקש ליישם לפני המלחמה, היתה כישלון מוחלט. המחאה נגדה היתה חזקה, התמיכה היתה מזערית, ודווקא חבר מפלגתו, דוד ביטן, היה מי שחסם אותה בוועדת הכלכלה. כעת קרעי מנסה פעם נוספת.

תחת השם "רפורמת יוקר השידורים" הוא הבטיח הסרת רגולציה מיושנת, הפחתת חסמי כניסה, הגברת תחרות והוזלת המחיר לצרכן, אבל הסתיר ניסיון מלוכלך להשתלט על שוק התקשורת המקומי. ואם צריך הסבר, אז הוא מצוי באותיות גדולות בדפי ההסבר שחילק השר לעיתונאים. נכתב שם: "זו לא נקמה, זו רפורמה חברתית שתאפשר לאנשים לחסוך כסף. הציבור מרוויח והאליטה מתנגדת!". אותי לימדו שאם מישהו כותב לך באותיות מודגשות ועם סימן קריאה "זו לא נקמה!" אז אפשר להיות בטוחים שזו כן.

על פי החוק, שקרעי ונתניהו מעוניינים לאשר בממשלה בימים הקרובים, הגופים שמפקחים כיום על הטלוויזיה (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין) ייסגרו - במקומם תוקם מועצה מפקחת חדשה, שאת רוב חבריה ימנה השר. זאת אומרת, על השידורים תפקח מועצה בשליטה פוליטית. עובדי מדינה ישגיחו על שידורי חדשות.

אותה מועצה תוכל להטיל קנסות דרקוניים (אחוז מההכנסות) בגין כל הפרה. זהו כוח עצום, שיאפשר לחברי המועצה (שליחי הממשלה) לגרום לקריסת ערוץ וסגירתו בהחלטה אחת.

אז נכון שהשוק הישראלי מדשדש בתקופה הזאת. להתמשכות המלחמה יש אשמה ישירה בקשיים הכלכליים שחווה תעשיית הטלוויזיה. יש ערוצים שבקושי מחזיקים את הראש מעל המים ועלולים להיסגר, יש השפעה עקיפה של פוליטיקאים על השידורים, ויש התערבות בלתי פוסקת בתכנים, בדעות, בתקציבים ובכל אלמנט נלווה.

ולמרות הכל, כשלא מפריעים להם - אנשי הטלוויזיה הישראלים מצליחים בדרך כלל לייצר אחלה של טלוויזיה. יש המון דברים לתקן ולשפר, אבל שבירת הכלים והעברת השליטה לידי ממשלה חסרת גבולות הן גזר דין מוות על תעשייה שלמה, וגם על הציבור שצורך תוכן מקומי. אם הרפורמה תתממש, בעוד כמה שנים הטלוויזיה הישראלית תיראה כמו כלבו שלום. כשהדבר הכי סוער שקיים כיום במגדל זה המשרד של שלמה קרעי.