האחיין שלי בנץ, כאן חינוכית וביוטיוב
אפשר לנסות לכתוב את זה מבלי שייפלו השמיים. גם על פי הפרקים הראשונים של העונה השלישית של "האחיין שלי בנץ", מדובר ככל הנראה בסדרה הישראלית הכי טובה בטלוויזיה כרגע. ספק אם יש תוכנית שלא קשורה בריאליטי שיכולה להושיב משפחה שלמה אל מול המסך ולגרום הנאה לכל באי הבית - ילדות, בני נוער ומבוגרים. ואולי תמיד זה הסוד. תעשה מוצר אינטליגנטי לילדים, וההורים שלהם כבר יישאבו פנימה.
קצת משעשע שהסדרה שעוסקת בבית ספר ובעולם הכרוך סביבו עולה בשבוע שבו נראה כי שנת הלימודים בבתי הספר היסודיים הסתיימה, לנוכח השביתה שעליה החליטו מורי ישראל ומורות ישראל ה"חולים". אף ש"בנץ" היא לא סדרת בית ספר קלאסית, לי היא מזכירה מאוד, זקן שכמוני, את "פארקר לואיס" שהיתה פורצת דרך אי־אז לפני 30 שנה. בית הספר הוא רק קרקע, שאינה באמת קשורה לחיים האמיתיים.
השילוב בין שחקנים לבין כוכבי אורח כאלה ואחרים, כמו מאור כהן וגלעד כהנא - שפונים, אפעס מה לעשות, למבוגרים שבחבורה - מייצר אנסמבל שחקנים שיודע גם בעונה השלישית של הסדרה להחזיק את הצופים צמוד למסך. "קופה ראשית" אולי נחשבת לסדרה פופולרית ומצליחה יותר, כי היא מחזיקה קליברים בסדר הגודל של קרן מור ודב נבון (שמככב גם כאן לפרקים). למרות זאת, "האחיין שלי בנץ" מצליחה לחתור אל עבר מחוזות אחרים, ועם זאת גם לשמור על ייחודה, שאולי נתפס כמתנשא יותר ופחות עממי נניח מ"קופה ראשית" - אבל כמו שכבר התעקשנו ואמרנו, מצליח להביא את אחד הדברים המרעננים בטלוויזיה הישראלית בשנים האחרונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו