ההורים שנלחמים כבר עשור כדי להביא ילד מזרעו של הבן שנפל

בשנת 2015 המצלמה של הבמאית שירלי ברקוביץ' החלה ללוות את אשר ואירית שחר מכפר-סבא, שבנם עמרי, קצין מצטיין בחיל-הים,  נהרג שלוש שנים קודם לכן. לצד האובדן העצום, השניים רצו נחמה קטנה, ביקשו לשאוב את זרעו של בנם המת ולהביא ילד באמצעות פונדקאית. במדינה לא ידעו איך להתמודד עם הבקשה הזו, לה לא היה תקדים, והשניים מצאו את עצמם מתמודדים מול  משרדי הבריאות, הביטחון והמשפטים, לא מוותרים על התקווה שניצתה בהם אחרי השבר הנורא שגרם מותו של בנם.

בסוף הסרט - ששודר לראשונה ב-yes ב-2017 - המעגל טרם נסגר אולם כעת, עשר שנים לאחר שהתחילה לתעד אותם, חזרה שירלי אל הזוג ובנותיו וגילתה שאירית ואשר אמנם לא ניצחו עדיין, אבל מאז 7 באוקטובר המציאות התהפכה: יותר ויותר משפחות מבין אלפי המשפחות החדשות שנוספו למעגל השכול הישראלי, ביקשו לקצור את זרעו של בנם המת.

עשר שנים אחרי מסתמן גם שינוי בכוונותיו של הזוג, לתת את זרעו של בנם לאשה שרוצה להביא ילד לעולם, בתנאי שהיא "תאפשר להם להיות סבא וסבתא מעורבים". הסרט "אירית ואשר: עשור של געגוע" ישודר הערב (שלישי) בבכורה ב ב-yes וב-STING+.

"לקראת 25 שנים של יס דוקו בחרו לחזור בזמן לגיבורים של כמה פרויקטים ופנו אלי. ככה זה התחיל, אבל גילינו שיש פה משהו גדול יותר, שיש פה תופעה בעקבות 'חרבות ברזל'" מספרת ברקוביץ' ל"ישראל היום".

"הם היו החלוצים של הדבר הזה לפני 13 שנה, שאבו את הזרע של בנם וקראו להם נקרופילים, מוטרפים, כל מיני שמות שהצמידו לפעולה שנראתה אז ביזארית לחלוטין. היום קצרו למעלה מ-250 זרעים, אז הבינו כנראה שהמדינה הולכת לכיוונים שלצד חולצה של החלל או שביל ריצה למרתון שמנציח אותו, אפשר גם לייצר חיים".

איך היה לחזור למשפחה הזו אחרי עשור?

"את לא באמת יכולה לחזור למישהו שאת בקשר איתו. הייתי אתם בקשר לאורך השנים, הם ממש משפחה. הקשר לא נותק והיה מאוד קל להמשיך אותו. הם התמסרו מיד ואני חושבת שאחרי שהיו בסוג של תרדמת, מה שקרה ב'חרבות ברזל' עורר אותם. זו הייתה ללא ספק נקודת מפנה עבורם.

"בשנים האלה, לאחר שהפסידו במשפט ונחסמו על ידי העליון כי אמרו להם שרק אלמנה יכולה לעשות שימוש בזרע, וככה בעצם נגמר הסרט הראשון. הם הלכו לחוקק חוק וטיילו במסדרונות הכנסת, הגיעו לכל חבר כנסת שהתעסק בזה. הם ניסו אבל לא הצליחו, בכל פעם מסיבות אחרות. הם היו בעשרות דיונים, וכשהגיעה המלחמה הם קיבלו סטירת לחי והבינו שיש פה הזדמנות.

"אשר כל הזמן נפגש עם אנשים שאיבדו בנים לצד רמ"ח נפגעים. ההתעקשות שלו עזרה להעלות את המודעות וגרמה לזה שכשדפקו במלחמת 'חרבות ברזל' בדלת להודיע לאנשים את הבשורה המרה מכל, אמרו להם גם שקיימת האופציה לשאוב את זרעו של המת".

אז בעצם העלאת המודעות הזאת הביאה אתה עוד זוגות של הורים שביקשו להמשיך את זכר בנם באמצעות זרעו?

"בעקבות 'חרבות ברזל' הוגשו כ-220 בקשות, כש-50 מתוכן הגיעו מאלמנות והיתר מהורים. לא סופרים את מה שהיה מצוק איתן, כך שיש מאות בקשות של הורים ששאבו את הזרע של בנם שנפל ומחכים לאישור של המדינה. המדינה יודעת לקחת את הבנים להילם, אבל כשהם רוצים המשכיות – הם מסרבים.

"כרגע אין חוק והמדינה לא מאפשרת, לא לאשר ולאירית ולא לאף אחד אחר. הם צריכים להוכיח שהילד שלהם רצה בדבר הזה, אבל אף ילד לא כתב צוואה אז קשה להוכיח. לאלמנה יש היתר ולהורים אין, והם שואלים למי שייך הבן שלהם, לפרקליטות? למדינה? כרגע הם ולמעלה מ-200 הורים מחכים. בסוף ההורים האלה יתאגדו, זה מתוכנן. בסרט הם אמרו שזה יקרה, אבל בינתיים זה כל אחד בנפרד עם עורך הדין ששכר, כל מקרה לגופו. אשר ואירית שינו את הטקסט שהיה להם מהסרט הקודם. הם רוצים להיות סבא וסבתא ולא לגדל את הילד. זה הזוי, אבל לא מאשרים להם את זה. הם לא מבקשים תמיכה כלכלית, לא רוצים שהמדינה תכיר בילד כיתום צה"ל".

את מאמינה שסרט יכול לשנות מציאות?

"אני חושבת שכן, לסרטים יש יכולת לשנות ומצליחים להזיז פה קצת דברים. אני רק הצינור להביא את האמת של הגיבורים, הם אלה שמשנים מציאות. הם מספרים את הסיפור שלהם ואני מאמינה שהסרט יכול לעזור. היה כיף להיות אורחת בחיים שלהם, הם זוג מדהים".

הסרט נגמר ב'המשך יבוא'. מה את מצפה שנראה בסרט השלישי?

"זו תהיה באמת טרילוגיה ואני אתראיין אלייך על הסרט השלישי ואשלח לך תמונה של תינוק, אמן. זה מה שכולנו רוצים, שיהיה להם את הילד הזה. אחד המשפטים החזקים שנאמרו בכנסת על ידי אירית זה 'עומרי היה רוצה כל דבר שיעזור לי לצלוח את השכול הזה ולעשות אותי פחות עצובה'. זה משהו אי אפשר להתווכח איתו".