ג'ין סמארט לא עוצרת. אחרי שזכתה בשלושה פרסי אמי ברציפות עבור עבודתה הנהדרת בסדרה הקומית "האקס" ("Hacks"), ופחות משנה אחרי עלייתה של העונה השלישית של הסדרה המצליחה והמהוללת, השחקנית בת ה-73 כבר מוכנה להסתער על הפסלון הרביעי.
"אני נותנת את הקרדיט לצוות הכותבים", אומרת סמארט בצניעות במהלך מסיבת עיתונאים מקוונת לכבוד השקת העונה הרביעית (שתעלה בסוף השבוע ב-HOT ו-yes). "לא מפסיק להדהים אותי איך הם מצליחים להמשיך ולפתח את הדמויות שלנו, תוך כדי שהם שומרים על הדינמיקה ביניהן".
"הפחד הגדול ביותר שלי אחרי העונה הראשונה של הסדרה היה שהאווירה הידידותית שהלכה והתפתחה בין דברה לבין אווה לא תניב את אותו הכיף שהריבים ביניהן הניבו. אבל באופן מדהים, לא רק שהסדרה מצליחה להמשיך באותו הסגנון, אלא שהיא גם הולכת ומשתפרת, ורק נהיית יותר ויותר נבזית".
העונה החדשה של "האקס" (שמופקת בידי HBO) ממשיכה בדיוק מאותו המקום שבו הסתיימה הקודמת ונפתחת בסערה גדולה. אחרי שנים ארוכות בשולי התעשייה, הקומיקאית הוותיקה דברה ואנס סוף סוף מגשימה את חלומה הגדול ומקבלת תוכנית לייט נייט משלה. אך העניינים מסתבכים כשהכותבת הצמודה (והצעירה) שלה, אווה (האנה איינבינדר), מחליטה לשאוב השראה מהבוסית שלה ולסחוט אותה, וזאת כדי להבטיח לעצמה את תפקיד התסריטאית הראשית בתוכנית האירוח החדשה.
הטריק המלוכלך של אווה ממש לא מוצא חן בעיני דברה, בלשון המעטה. אבל אין לה ממש ברירה אלא לקבל אותה לעבודה. המעבר ללוס אנג'לס מלאס וגאס, יחד עם ההכנות האינטנסיביות והמלחיצות לעליית התוכנית החדשה שלה ממלאים אותה בחוסר ביטחון ובחרדה. האם תצליח להיות רלוונטית? וחשוב מכך, האם הקהל יקבל אישה בת שבעים לתפקיד מנחה של תוכנית אירוח לילית? למרות שדברה מתעבת את אווה על כך שבגדה בה וסחטה אותה, נראה שרק היא תוכל לעזור לה להתגבר על הקשיים והפחדים וליצור את הלהיט הטלוויזיוני שקברניטי הערוץ מצפים לו.
"הלחץ בהחלט משפיע על דברה", צוחקת סמארט. "זה קצת בגדר 'תיזהרי ממה שאת מאחלת לעצמך', כי זה עוד עשוי להתגשם בסוף".
בדומה לשלוש העונות הקודמות, גם העונה הרביעית של "האקס" נעה במהירות בין מצבי רוח שונים ומשלבת באגביות בין הומור לרגש. הריבים הסוערים והמשעשעים בין דברה לאווה מפנים את מקומם לפתע לסצינות דרמטיות שבהן ניתן לחוש אמפתיה לא צפויה כלפי דברה הקשוחה והדורסנית. וגם אווה מקבלת את הרגעים המרגשים שלה, כמובן.
"כולנו מכירים את השילוב הזה בין טרגדיה לקומדיה", אומרת סמארט. "כלומר, אלה פשוט החיים. זה לא מובן מאליו בעיני שאפשר לעסוק בנושאים האלה ועדיין לשמור על טון כייפי ועליז. ההיסטוריה של הטלוויזיה מלאה בדמויות כיפיות שהקהל 'אוהב לשנוא'. בתוך כך, אני בהחלט מקווה שהצופים גם יראו את הצדדים החשופים יותר של דברה בעונה הזאת".
באשר לסגנון הניהול הכוחני והלא תמיד סימפטי של דברה, סמארט מבהירה שהיא דוגלת בגישה שונה לחלוטין בחייה המקצועיים. "אני לא רואה איך אפשר לקבל תוצאות טובות ממישהו באווירה כזו. הקלישאות האלה של במאים מטורפים שצועקים על הסט, או של מורים לדרמה שאומרים לך שאתה צריך לסבול עבור האמנות שלך. למה בעצם? אף פעם לא הבנתי את זה. פשוט תירגעו. הסגנון הזה אף פעם לא התאים לי. אני מעדיפה לעבוד באווירה חמימה ונעימה".
למרות שבשנים האחרונות ניתן להבחין ביותר ויותר שחקנים ושחקניות בגיל השלישי שעושים תפקידים ראשיים על המסך הקטן (ע"ע סדרות כמו "רק רוצחים בבניין", "האיש שלי בפנים", "שיטת קומינסקי", "מטלוק" עם קאתי בייטס ועוד), סמארט נזהרת שלא להסיק מסקנות מרחיקות לכת לגבי התופעה, ובכלל, נראה שקצת נמאס לה לדבר בשם כל עמיתותיה שחצו את גיל שבעים.
"אני חשה אי נוחות מסוימת כשהנושא עולה", היא מסבירה, "כי אני לא רוצה להיות נערת הפוסטר של כל השחקניות המבוגרות. כמובן שנחמד מאוד לגלם דמות מבוגרת שמראה שלאנשים יש את אותן תקוות וחלומות ותשוקות שהיו להם בגיל שלושים. לא היינו רגילים לראות דברים כאלה בסרטים ובסדרות, ולמה לא בעצם? גם זה חלק מהחיים. אז זה באמת אדיר. ואם הסדרה שלנו הצליחה לעזור לקדם את הנושא במשהו, אז כל הכבוד, אני מניחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו