שחקן "אזהרת מסע" על פרישתה של השחקנית הנורבגית: "שיח פשטני של טוב ורע"

בשנה וחצי האחרונות המציאות הוכיחה שהיא עולה על כל דמיון, והחיים עצמם הפכו לסיפור טרגי ודרמטי שגרם לא פעם לתכנים על המסך הקטן והגדול להחוויר מולם. ובכל זאת, במסגרת סדרות המתח החדשות, שיספקו אסקפיזם מסוג אחר אולי, תעלה הערב ברשת 13 אחרי מהדורת החדשות "אזהרת מסע: אתונה", עונה שנייה לסדרה שהפיקה רשת 13 בשיתוף עם נטפליקס. הסדרה, שיצרה רונית ויס־ברקוביץ', מגוללת את מסע הבריחה חוצה המדינות של אב ובתו בניסיון להסתיר סוד מהעבר. מככב בה עמוס תמם כמועמד המוביל לראשות הממשלה בישראל שיוצא למדינה זרה. שם הוא נרדף יחד עם בתו מחוץ לנישואים על ידי קבוצת פשיסטים, שמבקשים לחטוף את הבת ולבצע פיגוע ענק באתונה. לצד תמם משחקים גם אביב פנקס, שי אביבי ובועז קונפורטי, תחת שרביט הבימוי של אופיר לובל.

אל הסדרה הזאת מגיע בועז קונפורטי לאחר שכיכב בלא מעט סדרות ישראליות, ובהן "עבודה ערבית", "עספור", "סרוגים", "פאודה", "בני ערובה" ו"המזח", אולם כמו כל מה שקורה מאז 7 באוקטובר - גם צילומים לסדרת מתח הפכו לחוויה מורכבת וקשה.

"העונה הראשונה התרחשה בישראל, סביב חטיפה של שלושה צעירים ישראלים בסיני. אחת החטופות היתה הבת הנורבגית מחוץ לנישואים של אריק, שר המודיעין בממשלת ישראל, בגילומו של עמוס תמם. לפני 7 באוקטובר היתה עונה שנייה כתובה, גם היא סביב המצב במזרח התיכון, הישראלים מול הפלשתינים, אולם אחרי אסון 7 באוקטובר התסריטים שוכתבו לגמרי והעונה השנייה עברה לאתונה. שם הקונפליקט אחר, וההסתבכות קשורה למהגרים באירופה ולמשברים הפנים־אירופיים, שלתוכם נקלע שוב אריק, מתוקף הקשר שלו לבתו הנורבגית".

ספר על הדמות שלך.

"אני מגלם את גרנט, חבר של אריק מהשירות הצבאי. בעונה הראשונה הוא ממש סוג של שכיר חרב שברגע שצריך לפעול מתחת לרדאר, בשטחים האפורים של החוק, אריק נעזר בו. הוא איש סודו. בעונה השנייה התפקיד שלו קצת יותר רשמי, במערך האבטחה שלו. אריק כבר מועמד לראשות הממשלה, וכשהוא נוסע לפגוש את הבת שלו באתונה, גרנט נכנס לתמונה ומסדר לו כיסוי לנסיעה הזאת כדי להעלים אותה מתחת לעיני התקשורת ולפרוטוקול".

קשה להתעלם מהדהוד אירועי 7 באוקטובר בסדרה, ולא רק בגלל שכתוב התסריטים. השחקנית הנורבגית אנדראה אמילי ברנצן, ששיחקה בעונה הראשונה את בתו של עמוס תמם, סירבה להשתתף בעונה השנייה, לנוכח המעורבות של ישראל בהפקה.

"זה כל הזמן מהדהד. הטרמינולוגיה השתנתה, הרגישויות השתנו, הקונטקסט השתנה. הכל מסתובב סביב זה, ואין באמת שום אספקט שלא צבוע בצבעי 7 באוקטובר. לגבי הביטול של השחקנית, באופן אישי אני לא שופט אף אחד על הדרך שהוא מתמודד עם המצב הזה. אני לא יודע את הסיבות האמיתיות לכך שהיא לא באה. זה כואב לי, אבל לא בהיבט של שחקנית שרצתה להשתתף או לא, אלא בהקשר של התמונה הרחבה יותר והכואבת יותר.

"אנחנו במצב הסברתי בעייתי מאוד בעולם. הדוגמה של השחקנית זו נגיעה קטנטונת בגישה שיש להרבה אנשים בעולם, רצון להתרחק מישראל, שלא תהיה מראית עין של קשר עסקי או חברי עם ישראל, וזו בעיה. יש שיח פשטני של טוב ורע, בלי אמצע, שהרבה ארגונים פרו־פלשתיניים מהדהדים אותו".

הפקה ברמה בינלאומית

אתה למוד סדרות רבות בישראל. העובדה שנטפליקס בתמונה משנה משהו?

"לצערי לא", הוא צוחק, "גם ל'פאודה' נטפליקס נכנסה אחרי העונה הראשונה, ולא ממש הרגשתי שינוי בין העונות. הצוותים הטכניים הישראליים בכל המחלקות עובדים במקצועיות שיא עם יכולת מדהימה. הם רגילים לעבוד בתנאים שבחו"ל לא רגילים אליהם, וזו אחת הסיבות לדעתי שנטפליקס ממשיכה לעבוד איתם. אנחנו יודעים לספק את הסחורה. אני כן יכול להגיד שהעבודה על העונה השנייה היתה בשיתוף פעולה מהמם עם צוות יווני שעבד עם הצוותים מהארץ. האווירה היתה מצוינת, וזה עשה חשק לעוד".

בימים אלה קונפורטי מככב על המסך הגדול בסרט הנהדר "כביש הסרגל", אבל לצד כל היצירה והאמנות הוא מבקש לחדד את מה שחשוב באמת - החיים עצמם. "אני לא מצליח להשתחרר מאי־הנוחות שהחיים שלנו נמשכים ואנחנו עושים עכשיו ראיון והיתה פרמיירה לסדרה, כשיש עשרות חטופים בעזה, ויש משפחות שאני לא יודע איך הן חיות. זה חייב להיות מוזכר כל הזמן.

"אני הולך להפגנות באופן קבוע. אחד הדברים שהכי מפחידים אותי מעבר למצבם של החטופים והשיקום של כל מי שנפגע, זה המחשבה שהזמן יעבור והמשפחות האלה יישארו לבד. אני חושב שזה גם הפחד שלהם, ואסור לנו לתת לזה לדעוך. ללכת להפגנה זה לא ללכת להפגנה נגד, אלא ללכת להיות איתם. זה לא יכול להיות מופרד מהמציאות. אני מדמיין משפחה של חטופים שרואה באינטרנט השקה של סדרה, וחושבת שאנשים ממשיכים את החיים שלהם בלי נגיעה למצב, וכל דבר כזה הוא מכה קטנה בבטן".