יבורך הפרי: אליזבת מוס מסבירה למה בחרה לככב ב"סיפורה של שפחה"
הסדרה הנהדרת חוזרת בעונה חדשה, שעוסקת בסוגיות בוערת כמו זכויות נשים, זכויות אדם ושוויון • אליזבת מוס ואיבון סטרהובסקי, שמגלמות את ג'ון אוסבורן וסרינה ג'וי ווטרפורד, סיפרו ל"ישראל היום" על החשיבות שמצאו בתפקידים שלהן • העונה תשודר בלעדית רק בHOT ו-NEXT TV
Your browser doesn’t support HTML5 audio
אחרי ש"מד מן", סדרת המופת בה פרצה לתודעה, הסתיימה, התפקיד המשמעותי הראשון הבא של אליזבת מוס הגיע בדמותה של ג'ון אוסבורן מ"סיפורה של שפחה". במילים אחרות - לאחר שגילמה מזכירה במשרד פרסום בניו יורק הסיקסטיזית והסקסיסטית שהופכת כנגד כל הסיכויים לקופירייטרית ונלחמת בתפיסות שובניסטיות של התקופה, היא עברה לשחק שפחה שנלחמת לחופש, ברפובליקה מדומיינת בה נשים מאבדות את החופש על גופן וחירותן.
בחירת התפקידים לא נראית מקרית. "זה לא שחשבתי לעצמי 'אמצא לי תוכנית שעוסקת בנושאים האלה'. זה פשוט סוג של נס קרה באופן לא מכוון", היא אומרת בראיון שהעניקה יחד עם שותפתה לקאסט איבון סטרהובסקי ל"ישראל היום". "אני חושבת שהנושאים שהסדרה והספר שעליו היא מתבססת עוסקים בהם היו חשובים לי עוד לפני כן, זה לא שהתוכניות שהשתתפתי בהן גרמו לי להבין את הערכים הללו. זה תמיד היה חשוב לי, ובסופו של דבר זו אחת הסיבות העיקריות לכך שאמרתי כן להשתתפות בסדרה אודות זכויות אדם, שוויון זכויות, חופש, זכויות נשים ומאבקה של אישה לשרוד למען ילדיה. כשקראתי את התסריטים של שתי הסדרות הרגשתי מחוברת אליהן ברמה רגשית ואישית".
"סיפורה של שפחה", ששבה כעת לעונתה השישית והאחרונה, עלתה ב-2017, בתחילתה של תקופה שבה השיח אודות זכותן של נשים על גופן הפך נפוץ ברשתות, בתקשורת ובחיים. מבחינה זו היא הייתה מייצגת תרבותית מדויקת מאוד של זמנה. עם הזמן הפכה התוכנית למעין סמל למאבק לחירות ושוויון זכויות, כשנשים מפגינות ברחבי העולם עוטות את הבד האדום וכיסוי הראש הלבן שהפך מוכר בסדרה כמלבושן של השפחות.
"זה לא היה בתכנון שחבורת שחקנים שחתמו להשתתף בתוכנית טלוויזיה פתאום מוצאים את עצמם נזרקים לתוך משהו שהפך לסמל של התנגדות, עם הצבעים והרעיונות שלו", אומרת סטרהובסקי. " זה בהחלט משהו להתגאות בו ויש בזה סוג של פורקן, כי בסופו של דבר אמנות הופכת היא השתקפות של חיים וחיים מחקים את האמנות. כמו בכל מדיום, יש לנו את האפשרות לספר את הסיפורים הללו ולהשמיע קול, וזה תמיד יהיה חשוב.
"אני לא חושבת שמישהו מאיתנו יכול היה לחזות כמה הסדרה תשפיע באמת. העניין הוא שהספר של מרגרט אטווד, שעליו הסדרה מתבססת בעונותיה הראשונות, יצא בשנות ה-80', ובכל פעם שתקרא בו הוא ירגיש לך עכשווי. כשהיא כתבה אותו היא שאבה השראה מהחיים האמיתיים, לא היה בו שום דבר מומצא. הסיפור הדי אומלל הזה מרגיש, לרוע המזל, רלוונטי תמידית, בגלל דברים שקורים עדיין או שוב מתרחשים במציאות, וזה בעצם היופי של מה שמרגרט עשתה. היא הצליחה לרתק באמצעות הסיפור שלה, ואת זה לקחנו ויישמנו בתוכנית טלוויזיה".
הראיון המלא עם השתיים יתפרסם במגזין "שישבת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו