מביא רייטינג ומזעזע: למה בטלוויזיה אוהבים להתעסק עם גילויי עריות?

פעם זה נחשב לטאבו שאי אפשר לדבר עליו ובטח שלא לשדרו לעיני כל בפריים טיים, אבל בשנים האחרונות נדמה כי קווי עלילה שלגילוי עריותעל המסך הפכו כמעט לצפייה שגרתית בסדרות טלוויזיה.

רק לאחרונה, עם פתיחת העונה השלישית של סדרת הלהיט של HBO"הלוטוס הלבן", צופים רבים הביעו סלידה וגועל כאשר דמותו של לוכלן (סם ניבולה) נראתה בוהה בתשוקה בגופו העירום של אחיו הבכור סקזון (פטריק שוורצנגר), בזמן שזה הלך לאונן בחדר האמבטיה.

למרות שמוטיב גילוי העריות נחשב למתועב בחברה, "הלוטוס הלבן" רחוקה מלהיות הסדרה היחידה ששילבה קווי עלילה מרכזיים המציגים לעיתים קרובות תיאורים גרפיים של גילוי עריות בשנים האחרונות. דוגמה בולטת נוספת היא"משחקי הכס"יחד עם סדרת הספין אוף שלה "בית הדרקון", שמשכו תשומת לב רבה בשל סצנות גילוי העריות הפרובוקטיביות והגרפיות שלהן שבהן כמעט כל משפחת טארגאריין נישאת זו לזו. ראוי לציין גם את הזעם סביב סצנת גילוי העריות שלנטפליקסבין האחים מננדז בסדרה"מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז"של ריאן מרפי.

וזה לא התחיל כאן. קדמו לכך קווי עלילה גבוליים בסדרות וסרטים דוגמת"עמוק באדמה"(בילי וברנדה), "אחת שיודעת" (סרינה ודן), "קלולס" (שר וג'וש) ו"ריברדייל" (בטי וג'אגהד) עם קווי עלילה שהילכו על הקו האפור.

גילוי עריות, המוגדר כ"קשרים מיניים בין שני אנשים הנחשבים לקרובי משפחה קרובים מדי לנישואים", נחשב לעיתים קרובות כ"טאבו האמיתי האחרון" למרות שורשיו העתיקים בספרות הקלאסית ובתנ"ך. בשנים האחרונות נראה שהוא הפך ליותר מנושא מושתק המוזכר כבדרך אגב.

בנוסף לגורם ההלם הנובע מהפרת ציפיות חברתיות, מומחים חשפו כי לבמאים ויוצרים יש סיבות לכלול את הסצנות הללו, ולא במפתיע הן קשורות לרצון לייצר רייטינג ולזעזע באופן שייצר שיח.

"גילוי עריות נתפס כיום כ'טאבו האולטימטיבי' והוא נותר אחת הדרכים הנדירות לגרום להלם בקרב קהל שהתרגל לתיאורים של רצח ואלימות", אומרת ד"ר בת' ג'ונסון, פרופסורית לתקשורת באוניברסיטת לידס בראיון לאתר הסטנדרד הבריטי. "סיפור סיפורים כרוך לחלוטין בחציית גבולות והפרת מוסכמות והטלוויזיה מציעה דרך בטוחה לעשות זאת. אנחנו רואים כל כך הרבה רצח ואלימות על המסכים עד שזה כבר לא מזעזע. אבל גילוי עריות כן מזעזע".

כוח, שליטה וסודות

ישנן כמה סיבות מרכזיות לכך שהנושא מופיע בטלוויזיה שוב ושוב. הראשונה, כאמור, היאהאפקט הדרמטי והעלאת הרייטינג,כשהעיסוק בנושאים הנחשבים כטאבו מייצר הד תקשורתי ומושך צופים. בנוסף קיים גם ההיבט שלחקירת מערכות כוח. התמות הללו מאפשרות לבחון דינמיקות שליטה, מניפולציה וסודות בתוך המשפחה, מעניקות רבדים נוספים לרקע הדמויות ומניעות את העלילה.

בנוסף, חלק מהיוצרים טוענים שהנושא משמש מראה לבעיות חברתיות אמיתיות שיש לדון בהן. גילוי עריות נחשב, כאמור, לאחד הטאבואים החזקים ביותר בחברה. הצגתו במדיה יכולה לשמש ככלי להעלאת מודעות לנושא, לחשוף את ההשלכות הנפשיות והחברתיות של התופעה ולעודד שיח פתוח על נושאים שהיו בעבר מושתקים. העיסוק בגילוי עריות יכול לשקף את המאבק הפנימי בין דחפים אסורים למוסר חברתי ולהציג את הקונפליקט בין הרצון לקרבה ואהבה לבין הגבולות שהחברה מציבה.

הקו הדק בין שבין חקירה לניצול

לדעת החוקרים, לעומת זאת, למרות שהתמות הללו יכולות לשמש למטרות סיפוריות מגוונות, חשוב שהיוצרים ייגשו אליהן באחריות. הפיכתו של נושא כזה לאמצעי הלם בלבד עלולה לרדד בעיות מורכבות ולגרום לתגובות קשות מצד הקהל. ככל שהטלוויזיה ממשיכה לבדוק את גבולותיה, הדיון האתי סביב הצגת תכנים רגישים נותר פתוח ומשמעותי.