הגיע הזמן להודות: "סאטרדיי נייט לייב" היא כנראה התוכנית הכי אוברייטד בטלוויזיה

עבור בדיחה, 50 שנה זה כמעט נצח. חיי מדף של בדיחה טובה לרוב מוגבלים בזמן או במקום. מה שפעם נחשב מצחיק, עלול להיות פוגעני ומביך בעיני הדורות הבאים. "לזכרן", כך כינו ב־SNLאת הקטע שריכז כמה מהבדיחות שלא שרדו את מבחן הזמן לאורך50 שנותיהשל תוכנית ההומור. "הדמויות, המבטאים... הם היו בטעם רע - אבל כולכם צחקתם מהם", הבהירטום הנקסלצופים הנבוכים בבית, "אז אם מישהו צריך להיות מבוטל - מן הראוי שאלה יהיו אתם, לא?".

כמו דוד פתטי שנזכר בגיחוך בימיו הפרועים לפני שדור ה־woke שינה את הכללים - כך "סאטרדיי נייט לייב" ניצלה את מסיבת היובל שערכה לעצמה כדי להזכיר כמה הומור יכול להיות מורכב, עדין וגמיש. בסרטון הערוך נאספו סטריאוטיפים אתניים, הטרדות מיניות, באדי שיימינג, הומופוביה, סקסיזם, פדופיליה וגזענות. בדיחות ומערכונים שהזדקנו רע מאוד, ושאין מצב שישדרו אותם היום בטלוויזיה - אלא אם מדובר באירוע חד־פעמי וסרקסטי כמו, נגיד, חגיגות ה־50 ל־SNL.

כי SNL היא מוסד אמריקני שמותר לו לעשות הכל. היא לייט־נייט פרוע, שמשודר כבר 50 עונות ברצף מדי מוצ"ש ב־23:30 ברשת NBC. כל קומיקאי חלם להתקבל לקאסט, כל סלב שאף להנחות אותה, וכל זמר, זמרת ולהקה קיוו שיזמינו אותם לנגן שם. השבוע התכנסו בניו יורק כל המי ומי של הטלוויזיה כדי לעשות כבוד לתוכנית הזאת. הם הקדישו שעתיים וחצי כדי להיזכר, לצחוק, להתרגש, ובעיקר - להתלהב ממספר הסלבריטאים שהתכנסו יחד באותו אולפן כדי לעוף על עצמם ועל התוכנית.

סטיב מרטין, רוברט דה נירו, פול מקרטני, פול סיימון, אלק בולדווין, סטיבן ספילברג, ג'רי סיינפלד, לארי דיוויד, ג'וליה לואי־דרייפוס, אדי מרפי, דייב שאפל, מרטין שורט, סקרלט ג'והנסון, אדם דרייבר, קים קרדשיאן, מיילי סיירוס, פייטון מאנינג, פיט דיווידסון, וויל פארל, טינה פיי, איימי פולר, מייק מאיירס, טרייסי מורגן, אדם סנדלר, ג'ייסון סודייקיס, קריסטן וויג, ראיין ריינולדס, ריי רומנו, ביל מארי, שר, סברינה קרפנטר, קית' ריצ'רדס, צ'בי צ'ייס, ג'ון מולייני, וודי הרלסון, פדרו פסקל, ג'ון האם, כריס רוק, מאיה רודולף, דרו ברימור, אמה סטון, אנדי סמברג, מריל סטריפ, ג'ק ניקולסון, אוברי פלאזה - ואתם יודעים מה? כאן אעצור, כי ייקח לי שעתיים וחצי לעבור על כולם.

כחלק מציון הדרך ההיסטורי, השתחררו במקביל סרטי דוקו שהופקו בשיתוף עם התוכנית (ושזמינים ב־VOD של yes). הם משחזרים את ההיסטוריה של SNL לדורותיה, עוקבים אחר תהליך היצירה מאחורי הקלעים, מנתחים מערכונים איקוניים ומתעמקים בהופעות בלתי נשכחות. הדוקואים מתעדים, בין השאר, איך נזרקים לפח המטאפורי מדי שבוע מאות בדיחות ועשרות מערכונים שנגנזו כי לא היו טובים מספיק.

רק המיטב מגיע לשידור החי. ולא הכל עובד ולא הכל מצחיק. ואלה לא רק ענייני פוליטיקלי קורקט, אלא בעיקר העובדה ש־SNL לא תמיד מצליחה להצחיק. לעיתים יש הברקות, אך יחסית לתוכנית הומור כמוה - ובהתחשב בממדי הכישרון של הכותבים והשחקנים - בסוף היא מייצרת יותר מדי דקות משעממות או מביכות, שגורמות לי לחשוב: איזה בזבוז של פוטנציאל. אז אמנם SNL היא מוסד, וזה לא יפה לעלוב במישהו שרק חגג 50, אבל "סאטרדיי נייט לייב" היא כנראה התוכנית הכי אוברייטד בטלוויזיה.

50 שנה לסאטרדיי נייט לייב | yes ו־STING