"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאבק של נטפליקס: התנגדות להצעת חוק חובת ההשקעה ביצירה ישראלית

בכירים בתעשייה קיימו פגישה עם סגן נשיא נטפליקס, וזאת כחלק מהחלת חוק אשר יחייב ספקיות סטרימינג להשקיע ביצירות ישראליות • לאחר הפגישה, ראשי התעשייה שלחו מכתב נוקב: ״נטפליקס, על אף כוונותיה הטובות, היא חלק מהבעיה"

,עודכן
0השמעה
בניין נטפליקס. צילום: AFP

בכירים בתעשיות הפקות המקור הישראלית פנו במכתב חריף לסגן נשיא נטפליקס, לארי טאז, בעקבות פגישה שנערכה השבוע בנושא חוק השידורים החדשים. הפגישה נערכה כחלק מהניסיון של נטפליקס לבלום את חוק השידורים החדש, אשר מבקש בין היתר לחייב את ענקיות הסטרימינג הבינלאומיות להשקיע מהכנסותיהן בהפקות מקור ישראליות.

לארי טאנז, סגן נשיא נטפליקס,צילום: נטפליקס

במכתב המשותף, שנחתם על ידי יו"ר איגוד הבמאים אלירן אליה, יו"ר איגוד התסריטאים נדב בן סימון, התסריטאי דניאל לפין ומנכ"ל איגוד התסריטאים ליאור תמאם, הביעו היוצרים הערכה לנכונות של טאז לדיאלוג ולקשר עם ישראל, אך הדגישו כי ללא אסדרה רגולטורית, אין עתיד לטלוויזיה בעברית. "התעשייה הישראלית המקומית הולכת ומתכווצת בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה", נכתב במכתב, "בקרוב לא יהיה לכם מה לקנות ולשדר, בקרוב לא יהיו עונות שניות להשקיע בהן". ״אנחנו תעשיית תרבות שמצויה בליבו של משבר חריף, ונטפליקס, על אף כוונותיה הטובות, על אף שהיא אינה יוצרת העוול המרכזית, היא חלק מהבעיה".

חובשת ההשקעה ביצירה מקורית, השוואה בינלאומית,צילום: רויטרס

היוצרים הדגישו כי למרות שנטפליקס משקיעה בשוק המקומי, "זה לא מספיק".

במכתבם קראו היוצרים לנטפליקס "להיות חלק מהפתרון" ולהגדיל את השקעותיה ביצירה המקומית באופן וולונטרי. לטענתם, אם החברה הייתה מצהירה על השקעה נרחבת ביצירה מקורית ישראלית, הדבר היה "מקשה על גורמים לפעול נגדה". מנגד, המשך "גישת הגישוש הזהירה והאיטית" עלול למקם אותה "בצד שפוגע בתעשייה הישראלית המקומית".

החוק המוצע צפוי לחול על כל ספק תוכן שהכנסותיו בישראל עולות על 40 מיליון שקלים, ובכלל זה שחקניות בינלאומיות נוספות כמו דיסני ואפל. על פי גורמים במשרד התקשורת, הכוונה היא שחברות אלה יחויבו להשקיע מעל 4% (באופן מדורג) מהכנסותיהן בתוכן מקורי ישראלי, בדומה לרגולציה הקיימת על שידורי הכבלים והלוויין.

דרישות ההשקעה ביצירה מקומית לשירותי סטרימינג אינן ייחודיות לישראל, אלא חלק ממגמה גלובלית, במיוחד באירופה. בתוך כך, 17 מתוך 22 מדינות באירופה מחויבות לשלם מס כלשהו או להשקיע בהפקות מקור מקומיות. במדינות כמו צרפת ואיטליה קיימות חובות השקעה משמעותיות, המגיעות ל-20% ו-16% מההכנסות בהתאמה, לצד תשלומי חובה נוספים המיועדים למימון הפקות מקור. גם מדינות כמו ספרד, הולנד ופורטוגל מחייבות שיעורי השקעה שנעים בין 4% ל-5%. מנגד, מדינות רבות במרכז ובצפון אירופה, דוגמת שוודיה, אוסטריה ואירלנד, אינן מטילות חובות השקעה או תשלומי חובה דומים, בעוד אחרות שוקלות עדיין הצעות בנושא.

ליאור תמאם, מנכ"ל איגוד התסריטאים, אשר נכח בפגישה שהתקיימה, אותה נציגי נטפליקס ביקשו לשמור בפרופיל נמוך, מסר כי: ״בסופו של דבר הם היו מאוד נעימים וקשובים, אבל תפיסת העולם שלהם ממנה סרבו לזוז אפילו מילימטר מחסלת את היצירה הישראלית בעברית, הם הורגים אותה ברכות. לצד הנימוס והכוונות הטובות הייתה התנשאות בניסיון לבוא וללמד אותנו על יצירה ישראלית ולהסביר לנו מה היא צריכה, והרבה יוהרה בניסיון הבוטה לייצר מאיתנו, האנשים שמתפרנסים וחיים יצירה מקורית, תפאורה לנוכחות נטפליקס בעשייה המקומית בזמן שאין כזו משמעותית, בזמן שהתעשייה המקומית גוועת בשל פעולתה של נטפליקס והסטרימינג האחרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר