"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הופכים את הצופים למטומטמים": האמת מאחורי הסרטים של נטפליקס נחשפת

חושבים שאיכות הסרטים של נטפליקס לא בשמיים? אתם ככל הנראה צודקים • מאמר חדש חושף כי ענקית הסטרימינג מפיקה בכוונה תחילה סרטים וסדרות בעלי עלילות פשוטות וממוחזרות, שמיועדים לקהל שלא מתרכז במה שנעשה על המסך • קוראים לזה "צפייה אגבית", ולא כולם מרוצים מהתופעה

,עודכן
0השמעה
"משאלה אירית" בכיכובה של לינדי לוהאן. צילום: יחצ

אם חשבתם שחלק ניכר, אם לא רוב הסרטים שאתם רואים בנטפליקס– כאלה שמופקים על ידי ענקית הסטרימינג עצמה ולא מוקרנים בבתי הקולנוע – איך נאמר את זה בעדינות, לא איכותיים במיוחד, אתם ככל הנראה צודקים. בעשור האחרון קיימת סברה כי תכנים רבים, במיוחד סרטים, שמצולמים לשירותי הסטרימינג מקבלים אור ירוק רק כדי לצאת ידי חובה ולעמוד במכסה מסוימת, ולא בשל צורך אומנותי מובהק.

מצד אחד אפשר לקבל את זה, שכן הפלטפורמות המסחריות האלה חייבות לספק למנויים שלהן מגוון תכנים חדשים מדי חודש כדי לשמר אותם ולגייס לקוחות חדשים, אבל בואו – כמה פעמים ניסיתם לצפות ב"סרט נטפליקס", גם אם מדובר בהפקה גרנדיוזית עם שמות הוליוודיים גדולים, ופשוט נחרדתם מהבנאליות ומהבינוניות שלה, במיוחד בכל הקשור לתסריט ולעלילה?

בינוני גם עם שמות הוליוודיים ענקיים. ניקול קידמן וזאק אפרון ב"פרשה משפחתית",צילום: נטפליקס

כעת,מאמר מקיףשפורסם בכתב העת האמריקני הנשכני n+1, חושף שיש אמת בסברה הזאת, אפילו הרבה יותר ממה שאולי חשבתם. במאמר, שעוסק בתרבות הסטרימינג ומתמקד בנטפליקס, מצוטטים תסריטאים שעבדו עם נטפליקס בעבר והודו בעילום שם כי אחת מההנחיות הנפוצות שהונחתו עליהם מלמעלה היתה "שהדמות הזאת תפרט את מה שהם עושים, כדי שצופים ששמים את הסרט ברקע (ולא מקדישים לו את כל תשומת הלב שלהם, נניח בזמן שטיפת כלים או קיפול כביסה) יוכלו לעקוב אחרי מה שקורה".

התכנים האלה מכונים בנטפליקס "Casual Viewing" – צפייה אגבית – כלומר סרט או סדרה שנידונו מראש למטרה הזו.

ומכיוון שאי אפשר בלי דוגמאות, קחו למשל את הקומדיה הרומנטית "משאלה אירית" בכיכובה של לינדי לוהאן, שעלתה לנטפליקס בחודש מרץ ואוזכרה במאמר. בסרט, מתארת דמותה של לוהאן למאהבה, ג'יימס (אד ספילרס), את כל מה שהם עשו יחד ביום הקודם (וכבר ראינו על המסך, כן?), ואז השניים מדסקסים – או ליתר דיוק מסבירים קווי עלילה שהוצגו אף הם.

במילים אחרות, פספסתם משהו כי בדיוק ניקיתם אבק מהוואזה? הנה תקציר שימושי.

HBO זה לא. ג'יימס גנדולפיני כטוני סופרנו ב"הסופרנוס",צילום: HBO

מיותר לציין שההודאה הזו לא התקבלה יפה בקרב צופים שוחריאיכות(או סתם כאלה שרוצים סיפור טוב), והביקורת ברשת לא איחרה לבוא. "מצטער, אבל כשעושים טלוויזיה לא צריך גם לא לקחת ברצינות וגם לא להתחשב באנשים שלא שמים לב", כתב מגיב אחד ב-X. "אחר כך הצופים האמיתיים צריכים לסבול דיאלוגים קרינג' ותסריטים ממוחזרים. תכנים כאלה הופכים את הצופים למטומטמים יותר ומרגילים אותם לתכנים גרועים", הוא סיכם, וקשה שלא להסכים איתו.

"צפייה אגבית". נטפליקס,צילום: רויטרס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר