"מה שמורגש זה אחדות הגזרות הזו... הפעם האחרונה שבה ראינו אותה היתה במאבק על המהפכה המשפטית", שחה מיכל פעילן ליונית לוי באולפן הפתוח מהשטח, ליד קניון עזריאלי. אבל זה התחיל כבר בשעות הבוקר. עם היוודע דבר הוצאתם להורג של החטופים הישראלים עמוק מתחת לאדמה, יצאו בחדשות 12 בהחלטה מפתיעה: הם יגישו בדיוק את אותם יומני בוקר, צהריים וערב שהוגשו ברוב השנה האחרונה, עם אותם תכנים ואותם מסרים, בתוספת הלקח היומי של מארגני המחאה - לא לשכוח להגיע לקפלן - ורק טיפה יגבירו.
היתה זו נסלי ברדה (או שמא אלמז מנגיסטו?) שהקפידה להיאנח בכל פעם שהגו את שם הנרצחים, לשאול בזעזוע "למה אין כבר עסקה?!" ולהזכיר שכולם מגיעים לבגין ב־16:00 ולקפלן ב־19:00. והיה הפנסיונר האחוס"ל (אשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסט, לאומי) התורן עמוס גלעד (או שזה היה ישראל זיו?), שהסביר שאת ציר פילדלפי ניתן לכבוש שוב בכמה שעות. והיה נציג מאותו פלח מאוד ספציפי של מטה החטופים, שהקפיד לא להזכיר לגלעד שלפני כמה שבועות הוא הסביר שלכבוש את פילדלפי יעלה לנו בהמוני הרוגים.
גם יעל אודם (או שאולי דווקא יולן כהן?) שאלה "למה הממשלה מטרפדת עסקה?!", והקפידה להקריא ווטסאפ נרגש מ"חברה שביקשה להזכיר שנתניהו אמר שהחטופים סובלים, אבל לא מתים", אף שמדובר בפייק שנחשף עוד באותו היום. ורפי רשף (או אולי ניר דבורי?) ניסה לברר מה יש לממשלה נגד העם, וראיין מהשטח את קרן מרציאנו (או את יעל אודם?), שהזכירה להגיע ב־16:00 לבגין וב־19:00 לקפלן. וכמובן - היתה מיכל פעילן, שכבר כמעט שנה מוותרת באומץ על מראית עין של עיתונאית חוקרת.
בהמשך השבוע, כך נראה, תראו אותו הדבר - דעה אחידה, אפס שאלות קשות. אומה קרועת לב צופה באולפנים שבהם מאשימים את האין־עסקה ברצח החטופים. ביטחוניסטים מתארחים וממשיכים לא להסביר מה היא כוללת, ואף אחד גם לא שואל מה המשמעות. האם זה מפני שאם הדברים יוצגו אחרת באולפן, המחאה תיפגע? איך אין אף כתב ששואל למה במסגרת המחאה לא דורשים עסקה ביטחונית יותר?
באולפנים מקריאים את לו"ז המחאה מתוך ההנחה העיוורת שהצופים מחכים להוראות מהאולפן. מדינה שלמה מבכה את רצח החטופים, וחצי עם שומע בחדשות שלא אכפת לו מהם בגלל עסקה שבאתר N12 מעולם לא הסבירו מה היא כוללת.
התחושה היא שהמטרה בשידורים היא טמטום השיח ורידודו. להתעלם מהשאלות הקשות ולהימנע מהן מראש. יום טרגי של חשבון נפש מדלג מעל התקשורת הישראלית, שממהרת אל עיצוב הנרטיב הבא, שלפיו אדם אמיץ ישבית את המשק, אחרת הוא נגד העם - ולא כדאי להיות נגד העם, כפי שמפרשים את המושג הזה ב־N12. עד 19:00 בערב המצלמה כבר מעבירה בלייב מיצג של ארונות ושלטי "רוצח" - ואתם יודעים אל מי הם מכוונים.
וסינוואר? הוא יושב עם פופקורן מול המרקע, ויודע שהוא גם רצח שישה צעירים אהובים, יקרים ומקסימים - וגם הצליח להשבית את המשק. איזו דילמה קשה יש לו עד שיחליט מה לעשות בפעם הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2024/05/15/06/whatsapp-israelhayom-m-150-.gif)