עילגות וטיפשות באריזה נוצצת: המאבק בין טראמפ להאריס מוציא מארה״ב את כל הרע

שידורי הבחירות המתקרבות בארצות הברית, מאפשרים הצצה עמוקה יחסית, עד כמה שאפשר לייחס לטלוויזיה עומק, בכל הקשור להבנה שלהם ערב הבחירות לנשיאות. נכון, הדברים עוברים דרך מתווכים אמריקנים ונשמעים באוזניים ישראליות, אבל בגבולות הגיזרה הללו, מעניין לראות איזו תמונה עולה מן המסך, כצופה ישראלי.

ובכן, הדברים לא משהו. המאבק בין דונלד טראמפ לקמלה האריס, מוציא מארה"ב את כל הרע שבתוכה. העילגות, הטיפשות, הבורות, והכל בעטיפה נוצצת עם הופעות על הבמה. ומה שמפתיע לגלות הוא, שעבור אנשי התקשורת האמריקנים, שוב דבר לא נראה יוצא דופן, כי אחרי הכל, אם ירצו בכך או לא, גם הם חלק מהחברה האמריקנית - שמערכת הבחירות הנוכחית מוציאה ממנה את הרע ביותר, ונדמה שעוד לא ראינו את הסוף. תוך מעטה של אירועים דמוקרטיים חגיגיים, מתרחשים להם מאבקים שאמורים להכריע את העתיד של כולנו, ומה נגיד ומה נאמר, שיהיה לנו בהצלחה.

אחד הדברים המעניינים אם לא המעניינים ביותר, הוא כמובן היחס לישראל. כאן כמובן הנרטיב משתנה מערוץ לערוץ, אבל התמונה ההולכת ומתבהרת לאוזן הישראלית היא שאם טראמפ ינצח, ישראל תישאר לעמוד. אם האריס תיבחר - מוטב להתחיל לדאוג. האם הפרשנות הזו נכונה? האם קל לנו לשמוע את הדברים ככה מתוך הסלון הביתי במזרח התיכון?

יכול להיות ששתי התשובות נכונות, מה שבטוח שמבעד לערוצים המשודרים בישראל, הבחירות המתקרבות בארצות הברית, לא נראות בדיוק כמו עוד חגיגה לדמוקרטיה אלא בעיקר מעלה שאלות ותהיות האם באמת באמת מדובר באימפריה הכי גדולה של העולם המערבי.

אם בסוף אלו הם שני המתמודדים של החברה המתקדמת בעולם, ואחד מהם ייבחר לנשיא או נשיאה, כל מה שנותר לצופה הישראלי הוא להביט ולחשוב, האם גם אנחנו הגענו למקום הזה, האם גם אצלנו הפכה הפוליטיקה או שמא תהפוך בקרוב למן קרקס ריאלטי שבו מתחלקים לשתי קבוצות כאילו מדובר במשחק כדורגל ולא בפוליטיקה.

האם גם אנחנו נהפוך לחיקוי לא מרשים במיוחד של מה שמתרחש בארצות הברית בימים האחרונים ויתקיים מן הסתם גם בחודשיים הקרובים: השמצות, פייק ניוז, קהל שמגיב כאילו מדובר בקרב היאבקות מבויימת ולא במערכת בחירות היסטורית, ובעיקר תחושה שארצות הברית כאומה, נמצאת בבעיה חמורה.

קשה לנחש מי יזכה בבחירות בארה"ב וכמובן שלפרשנים האמריקנים, כמו לאחיהם במזרח התיכון, אין באמת מושג, זולת סקרים כאלה ואחרים שיום אחד מנבאים ככה ויום אחר מנבאים אחרת. בשפתם המתחמקת, האמריקנית כל כך, הם משחררים הערכות שמי יודע מה באמת יתרחש.

70 יום בדיוק לבחירות, ונדמה שמבחינה טלוויזיונית הטוב או הרע, תלוי איך מסתכלים על זה, עוד לפנינו. זו טלוויזיה אמריקנית קלאסית: כזאת שלעיתים אתה מתבייש שאתה צופה בה, אבל מצד שני, לא באמת יכול להוריד ממנה את העיניים.