תרבות "הוואטאבאוטיזם": כשהסטת הדיון הופכת לאומנות

ויכוח הוא בעצם קרב טיעונים בין אנשים ששואפים להוכיח זה לזה אמת מסוימת. עם זאת, בימינו רוב בני האדם דווקא מסתכלים על ויכוח בתור קרב מילולי שעליהם לנצח בו. וכאן נכנס לתמונה המונח "וואטאבאוטיזם".

טיעונים כגון "ומה עם זה וזה", או "כן, אבל ההוא עשה ככה", ממש כמו "what about" באנגלית, הפכו פופולריים בתור שיטה להסטת ביקורת דרך הצבעה על מעשיהם הפסולים של אחרים. זוהי טכניקת ויכוחים עתיקה שמטרתה התנגחות. היא לא מציעה דיון או שיח מעמיק, אלא רק מתדלקת מעגל אשמה אינסופי. וואטאבאוטיזם הוא כלי כל כך אפקטיבי לדיכוי טענות, עד שהפך כמעט לאלמנט היחיד שבו משתמשים מובילי דעה בטלוויזיה ובראשם עמית סגל.

כהרגלו, ישב גם הערב (שלישי) הפרשן הפוליטי של חדשות 12 בתוכניות השונות של הערוץ ונתן הופעות וואטאבאוטיזם. למשל, במהדורה המוקדמת, כשקרן מרציאנו הביעה פליאה על היעדר אכיפה משטרתית בהתפרצות הזעם של מפגיני ימין בבסיסי צה"ל, סגל השיב לה: "זה איום ונורא בעיניי. כמו שזה היה איום ונורא כשעמי אשד התגאה שהוא לא אוכף את החוק כדי שמפגינים לא יגיעו לאיכילוב".

פריצה לבסיס צבאי? "סליחה, היתה פריצה לבית ראש הממשלה. פרצו את הגדרות. עכשיו נתווכח מה יותר גרוע, לפרוץ לזה או לזה?". לא נעצרו מתפרעים? "למה לא הוגש כתב אישום על איש 'אחים לנשק' שיידה לפיד?". הנשיא הוציא הודעת גינוי? "סליחה, אדוני הנשיא, איפה היית במוצ"ש כשאהוד ברק עמד על הבמה וקרא למרי אזרחי". אנרכיה זה רע? "אני מוכן לקבל את העניין שאנרכיה זה דבר גרוע, אבל גם לחסום כבישים על בסיס קבוע זה גרוע".

כל פעם מחדש, הצד השני בוויכוח איתו כל כך מתעצבן מתשובותיו עד שהשיח מתפוצץ מייד וכולם צועקים זה על זה. בשלב מסוים פקעה סבלנותו של איתן בן־אליהו, שישב סביב השולחן. "הרבה פעמים, עמית, כשעולה איזושהי בעיה אתה אומר 'רגע, אבל בצד השני גם ככה וככה", העיר לו מפקד חיל האוויר לשעבר.

וסגל ענה: "כשעושים השוואה בין דברים זה לא כדי לנרמל את ההתפרעות, אלא כדי לנסות ולשכנע. הרבה אנשים משמיעים את הטיעון 'וואטאבאוטיזם' - למה אתה כל פעם עונה על משהו שהיה פעם? ותשובתי לזה היא שאי אפשר להשתיק דיון בזמן אמת, ואז לעורר אותו כשנוח לך. לכן אני מזכיר את אירועי פעם". את המשפט סיים בעוד וואטאבאוטיזם, והשווה את חששותיו של בן־אליהו ממלחמת אחים עם המחאות נגד הרפורמה.

זה מה שסגל יודע לעשות. במקום להתייחס לנושא הנדון הוא מפנה תשומת לב לנושא אחר ורומז שהביקורת המקורית אינה לגיטימית, כי היא נגועה כביכול במוסר כפול. כאילו כל המעשים, בלי הקשר, חולקים אותו שוויון מוסרי, ומכיוון שאיש לא מושלם והביקורת צבועה אזי כל אדם יכול לעשות כרצונו.

הוואטאבאוטיזם מסוכן מכיוון שהוא לא באמת פותר סכסוכים או מנצח בוויכוחים, אלא רק שופך עוד בוץ על הוויכוח ומעצבן יריבים מהמחנה האחר כחלק ממאבק כוח מתמשך סביב פוליטיקת זהויות.

וככה יושב לו סגל יום אחר יום באולפנים, רואה את המדינה הולכת לאבדון, אך במקום להגיב בענייניות לטענות כנגד הממשלה ותומכיה - הוא מטיח האשמות לכל עבר ומוסיף חיוך ערמומי, טון מתנשא ופזילה לסלולרי שעל השולחן כדי לספור לייקים. אם תוציאו מעמית סגל את הוואטאבאוטיזם - לא יישאר כלום.