שוב המנצחת לא בישלה הכי טעים בעונה, אבל ל"מאסטר שף" חוקים משלה

נסיבות חיי הובילו אותי, לא פעם אחת, לטעום אוכל שהכינו אנשים שהשתתפו ב"מאסטר שף". גם כאלה שהשופטים השתפכו עליהם בהגזמה. קל לומר שפליטי"מאסטר שף"מבשלים טוב ממני, אבל זו לא חוכמה. הם גם מבשלים טעים יותר מהאדם הממוצע. ועדיין, יש מסעדות בינוניות שמוכרות אוכל ברמה כזו או אחרת שמתעלה עליו, ואף אחד לא עושה מזה ביג דיל. רוצה לומר, גם אם מישהו הוכתר ל"מאסטר שף", זה לא אומר שהוא גורדון רמזי.

את התחושות שאנו חווים בגוף כשאוכל טעים נוגע לנו בחך - קשה להעביר דרך המסך. כשבוחרים מנצח בריאליטי שירה או ריקודים קל לשפוט את ביצועיו בעין ניטרלית. בתחרויות אוכל זה שונה. הצופה בבית אינו מסוגל לדעת באמת עד כמה הבישול שמוצג לו טעים - הוא אוכל עם העיניים, ולכן עליו להסתמך רק על הסברי השופטים המלומדים. "אני חושב שזה הגמר עם המנות הכי טובות שהיו אי פעם", קבע הפעם ישראל אהרוני, דקות לפני ההכרזה על המנצחת, ונותר לנו רק להאמין. לפיכך, לעולם לא נדע בוודאות אם המנצח אכן בישל הכי טעים או שזכייתו פשוט שירתה הכי טוב את הסיפור העונתי שבנתה ההפקה.

אבל בתום 11 עונות בהחלט ניתן לנתח את ההיסטוריה ולהבחין כינטלי מזרחי אמרלהיא כבר המאסטר שפית הרביעית שמוגדרת כעולה חדשה שהשלימה את קליטתה בישראל דרך האוכל. תום פרנץ מגרמניה, מסימיליאנו די מטאו מאיטליה, ונסה וידל אביטן מצרפת, ועכשיו נטלי מהודו שכילדה חלמה להיות טייסת קרב, התאהבה בבחור ישראלי, עשתה עלייה, הפכה פטריוטית וסחבה איתה חלום לנצח ב"מאסטר שף". לזה תוסיפו מנצחת אחת שעלתה בצעירותה מרוסיה, עוד אחת ערבייה, אחר משתקם - ותבינו כי לכל מאסטר יש סיפור אישי מנצח משלו, שבמקרה תפור על פוזת ארץ ישראל היפה והמגוונת שעליה חוגגת התוכנית הוותיקה.

אולי זו הסיבה שניצחון ב"מאסטר שף ישראל" לא מבטיח לזוכה עתיד מפואר בעולם הקולינריה המקומי. כי אם ללכת בדרכו של טום אביב זה מודל החיקוי ופסגת השאיפות - זה אומר הרבה. בתכלס, כולם כנראה מבשלים סבבה, אבל גם כולם יודעים שמלכת היופי היא לא הכי יפה.

גמר "מאסטר שף" - עונה 11 | קשת 12, שבת 21:45