"ארץ נעדרת": כשהבידור המשפחתי מנצח את הסאטירה

נעדרת אומץ כהרגלה, "ארץ נהדרת" (קשת 12) סיימה אמש עונה בפרק מיוחד ליום העצמאות. אפילו בסטנדרטים של "ארץ" זו היתה עונה חריגה וחשובה. תוכנית האסקפיזם הראשונה שעלתה אחרי 7 באוקטובר היתה לפרקים בוטה וביקורתית, אך בראייה לאחור - ניכר שבחרה לטפל בעדינות באחראים למחדל הגדול בתולדות המדינה ולניהול המלחמה השערורייתי.

עם שיעורי רייטינג מטורפים, ל"ארץ" היתה הזדמנות להשפיע במשהו על משהו. אבל הכוח רק עיקר אותה, והיא לא ידעה לתעל את הביקורת למקומות הנכונים. היא התאבססה על חרדים, ליטפה את אנשי החדשות, גיחכה על בן גביר, אתרגה את גנץ ועשתה מערכוני הסברה באנגלית ששכנעו רק את המשוכנעים. היא הפכה את סינוואר לקריקטורה ואת נתניהו לטפלון כנוע ולא מזיק. בלי אומץ לא מנצחים במלחמות - אבל "ארץ נהדרת" העדיפה במלחמה בידור משפחתי על סאטירה נשכנית.

כמו אז "היהודים באים" (כאן) פתחה אתמול עונה עם פרק ספיישל מצוין, ששחזר את הימים שקדמו להכרזת העצמאות. המערכונים נגעו בקשר עם ארה"ב, בהפרדת דת ומדינה ובעוד נושאים רלוונטיים, כולל הדיאלוג הבא: "מה הסיכוי שנוכל באמת להסכים על איך חיים במדינה הזו יחד?", שאל בן־גוריון את גולדה, שהגיבה: "אתה אומר לי בעצם שלא נצליח להקים מדינה?". "להקים נצליח", הרגיע. "ולשרוד?". "שאלה קשה".

סוף הולם גם "קופה ראשית" (כאן) הביאה פרק מיוחד לחג, שהסתיים בסצנת הקאה המונית של המשתתפים זה על זה. ואין דרך טובה יותר לתאר את יום העצמאות ה־76 של מדינת ישראל.