בטלוויזיה מחכים לפצצה האיראנית, ומכניסים את המדינה להתקף חרדה

"זה יקרה בתוך שעות, ימים או שבועות", הבטיחו הפרשנים בטלוויזיה לאורך כל סוף השבוע הלחוץ הזה, והכניסו אותנו להתקף חרדה לאומי. 

לא היתה תוכנית אחת (והיו הרבה) שבה לא בירברו אינספור הערכות וספקולציות לקראת הפלת הפצצה הגדולה על מדינת ישראל. כי אם במלחמות פסיכולוגיות עסקינן, הרי שגם עכשיו הישראלים קורסים לתוך בור של חרדות ובהלות עוד לפני שאיראן לחצה על הכפתור. טרור פסיכולוגי זו נקודת התורפה שלנו; הדיסטופיה הזו משודרת אליכם נונסטופ בגוונים כהים, אדומים ואפלים, ובעצם מכינה אתכם לקטסטרופה שעדיין לא הגיעה. זאת שאולי תתרחש בתוך שעה, ימים, שבועות או לעולם לא.

הגיוני להאשים את ההלם הכללי של אירועי 7 באוקטובר כטריגר למצב הרגיש כעת במדינה ובשידורי החדשות, אולם סיקור האיום האיראני בערוצים הישראלים גובל באובדן עשתונות, פרנויה מופרזת, הפחדות חסרות פרופורציה וציפייה נרגשת לקראת הלא נודע. 

״בזמן שממתינים לטילים שיגיעו מאיראן״, ״אין מה להיכנס לפאניקה״, ״זו דרמה מטורפת״, ״ניר דבורי יכול להסביר את זה יותר טוב ממני״, ״התלכדות זירות״, ״זרועות התמנון״, ״צריך לשים את הדברים בפרופורציה״, "מדפים ריקים במרכולים", ״יש כוננות שיא לכל אשר יתפתח, אם יתפתח״, ״המטרה שהאיראנים יבחרו לתקוף יכולה להיות אירוע נקודתי, אבל גם יכולה להיות אירוע מתגלגל״, ״פרוקסי״, "נחושים לנקוט בכל דרך על מנת להגן על אזרחי ישראל", ״ייתכנו הפסקות חשמל״, ״בכל מצב, תינתן התראה מראש״, ״מייד, הצהרה של דובר צה"ל״, ״אין לימודים״, ״ביטלו קייטנות״, "אין מה להילחץ", ״תכינו את הממ"ד שלכם״, ״רק רוצים לתאם ציפיות עם הציבור, כדי שנהיה ערוכים״, ״צריך לומר ביושר״, ״Don’t”.

על המסך היה חסר רק שעון שיספור לאחור עד הפיצוץ. עוד פרטים על סוף העולם - מייד לאחר הפרסומות.

מחכים לפצצה האיראנית | שידורי החדשות בכל הערוצים, כל היום