כשאי אפשר לסמוך על המדינה - שיימינג בטלוויזיה הוא הנקמה המושלמת

כידוע, אפשר לעבור על החוק ולצאת ללא עונש. אפשר לפגוע בבני אדם ולהמשיך בחיים כאילו לא קרה כלום. לכן, במדינה כמו שלנו, שבה ברור שלא ניתן לסמוך על רשויות החוק שתמיד יביאו לדין את העבריינים ויוקיעו אותם - אזרחים מחפשים דרכים חלופיות להעניש ולנקום במי שפגע בהם. ככה הפך השיימינג לגזר הדין הנפוץ ביותר שמטילה כיום החברה המודרנית. לא צריכים משטרה, לא שופטים ולא בתי כלא - רק תוכניות תחקירים בטלוויזיה, שחושפות פושעים ואת מעשיהם המבישים.

כמו התוכניות של חיים אתגר והכתבות של אדוה דדון, גם הפרויקט המדובר של ענת גורן - "גם אני הילה צור" - לא מחפש צדק מהסוג הישן, כי אין מה לעשות בנדון.

כל עברייני המין שנצלבים לאורך שלושת הפרקים חמקו מעונשים בגלל התיישנות. הם לא ישבו בכלא ולא הביעו חרטה. כעת, הנפגעות שלכאורה השלימו עם המצב, יצאו לסיבוב נקמה - הן יזמו עימותים מצולמים עם האנסים שלהן כדי לסגור מעגל, ועל הדרך להשחיר אותם בפריים־טיים ולהקיאם מהחברה.

חוקר פרטי מטעם ההפקה עקב אחר התוקפים, ובחר את המקום האידיאלי להפתיע כל אחד מהם ברחוב. בעזרת ליווי צמוד של הילה צור, שסללה את הדרך לפני כשנה ב"המקור" כשהתעמתה עם אחיה שאנס אותה, עוד נשים יצאו למסע דומה - שהגיע לשיא בסצנות עימות והטחת האשמות, ובחשיפת בן המשפחה הפוגע (אבא, אח, דוד) מול כל האומה. או לפחות האחוזים הבודדים שעדיין צופים בערוץ 13.

בפרק הפתיחה אמש נחשף אב שאנס את שתי בנותיו הקטינות לפני כ־40 שנה. האם ידעה, התעלמה, נשארה איתו עד היום, ואף התנדבה לגונן עליו מול המצלמות. התיעודים מחקירתו במשטרה, שבה הודה כמעט בכל ההאשמות - הם מטלטלים. סצנת השיימינג שעשו הבנות להוריהן הקשישים, שעדיין מטשטשים את חומרת האירועים, תגרום לכל צופה לנוע בחוסר נוחות. ככה נראה שיימינג בפריים־טיים.

לפיכך, כשאי אפשר לסמוך על המדינה - בית משפט ציבורי הוא הנקמה המושלמת עבור קורבנות שלא סופרים אותם. שיימינג בטלוויזיה זה מה שעובד היום.

המקור - גם אני הילה צור | רשת 13, 21:30