"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התחקיר על איבגי: מפעל הצקצוקים ימשיך להכות

העדויות ב"עובדה" חשפו בפירוט סיפורים אישיים וכואבים על הטרדה מינית שביצע השחקן הנערץ • האם זה ישנה את דעתם של הצופים שעדיין סבורים שמדובר בזבוב שהפך לפיל?

,עודכן
0השמעה
משה איבגי בבית המשפט, צילום: מישל דוט קום

תחקיר "איבגי, הסיפור שלהן" עלמשה איבגיששודר אתמול (חמישי) ב"עובדה" עם אילנה דיין פונה, כך נראה, בעיקר לכל המצקצקים בלשונם. את הצקצוקים האלה אנחנו כבר מכירים בנוגע לכל חשיפת מטריד מינית, אבל נדמה שהפעם הם היו רבים מהרגיל. "מה הוא עשה? הוא לא אנס, בסך הכל שם יד על מישהי", לצד ה"למה הן נזכרו רק עכשיו" הרגיל והמוכר.

איבגי לא אנס. זה נכון. כל הכבוד והורדת הכובע. מה שהוא כן עשה, לפי התיאורים בתחקיר, זה לנצל את כוחו כשחקן נערץ ומפורסםכדי להטריד מינית נשים. שוב ושוב, באותן צורות וסיטואציות שחזרו על עצמן פעמים רבות. ליטף, חיבק בכוח, ניסה לכפות את עצמו, עלה בגופו, דחף לשון בחוזקה, הכניס יד. וכל זאת כאשר הוא מקבל בקשות לחדול והדיפה ברורה. לעיתים הוא אכן חדל, אך לעיתים הוא המשיך לנסות את מזלו.

שמואל בוכריס

למה הן לא התלוננו? בעיקר כי אז הייתה תקופה אחרת, שבה כל עוד לא אנסת, זה היה בסדר ואולי אפילו קצת חמוד "לחזר בכוח". רומנטי. כך היה הסטייט אוף מיינד, שבו אונס זה רע אבל ניסיון למזמז זה מחמיא. ומלבד זאת, גם לא היה עוזר להתלונן: הבמאי עמית ליאור הודה שייתכן שהיה מהסס לפטר את איבגי לו היה שומע על ההטרדות, בין השאר כי הוא הצטייר כ"מחזר נודניק" ותו לא. יאללה, מה את עושה עניין. מי לא רוצה קצת תשומת לב מהכוכב הראשי של הסרט? וחוץ מזה, לא באמת קרה משהו רציני, נכון?

גיבוי מצד הצוות וההפקה לא היה, כאמור, ולא רק זה – חלק מהמתלוננות גם פוטרו אחרי שסירבו לאיבגי, כמו דלית קהן שהועפה מהסט אחרי ארבעה פרקים של "דו"ח איבגי וסוויסה", מיד אחרי שהדפה ממנה את איבגי שהטריד אותה. הפיטורים, מתברר לתחקירני "עובדה" כשהם מנסים לבדוק למה זה קרה, התרחשו כי "היה לה קול נמוך מדי". כמובן. ובכלל, מי יאמין לשחקנית אלמונית לעומת האליל נערץ, משה איבגי? בחייכם.

גם היום, עם כל המודעות שיש וכל השיח סביב הנושא, עדיין ממשיכים להגיד "ביג דיל" ו"מה כבר קרה". כי אצל חלק מאיתנו, רק כשזה קורה קרוב לבית, מצליחים להבין עד כמה זה נורא. ויעיד עודד קוטלר שסיפר בכנות: "הרגשתי רצון להכות" אחרי שזה קרה למישהי קרובה אליו.

מתלוננת נגד משה איבגי,באדיבות מאקו
מתלוננת נגד משה איבגי,באדיבות מאקו
מתלוננת נגד משה איבגי,באדיבות מאקו

ולמרות זאת, כנראה שיישארו צקצוקים גם אחרי העדויות והתחקיר הזה. השיח אולי השתנה ברמה החיצונית, אבל ייקח לו הרבה יותר זמן לחלחל פנימה, כמו ההבנה שגם הטרדה שאינה אונס - קשה, משפילה וממוטטת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר