רצח עם, טרור, רוחניות, שחיתות ועוד: הסדרה הזו פשוט עובדת

לפני עשרים שנה הייתה סדרת ילדים מצוירת שהשפיעה על דור שלם. "אווטאר" הייתה סדרת ילדים יוצאת דופן; מצחיקה, רחבת היקף ובעלת משמעות. היא הצליחה לתווך לילדים מציאות של רצח עם, טרור, רוחניות, העצמה נשית, שחיתות ועוד מבחר של נושאים שאפילו מבוגרים לא מתלהבים להתעסק בהם בתוך תוכניות טלוויזיה.

העולם של "אווטאר" (שאין לה שום קשר לסרט הנודע של ג'יימס קמרון) מתרחש במציאות שבה קיימת חלוקה בין ארבע אומות שכל אחת מהן מתבססת על ארבעת היסודות - שבטי המים, ממלכת האדמה, אומת האש ונוודי האוויר. בעולם הזה מסתובבים גם אנשים בעלי כוחות מיוחדים המסוגלים לשלוט בצורה טלקינטית ביסוד המתאים לאומה שלהם, באמצעות תנועות של אמנויות לחימה.

הסיפור נפתח במתקפה קטלנית מצד אומת האש על נוודי האוויר, ובשאיפה של מנהיגם להשתלט על העולם כולו. מדוע? יש סיבה מאוד מנומקת ומוכרת. "יש המאמינים שזה בטבענו, להתרחב ולבלוע לתוכנו כמו האש עצמה. אחרים מאמינים שיציבות אמיתית בעולם הזה אפשרית רק תחת השלטון שלנו, ולכן השאיפה לכבוש היא שאיפה לשלום ולאחדות", הם מסבירים. נשמע מוכר, לא? טוב, ככה מתחילות כל המלחמות בעולם.

בקיצור, היחיד שיכול לעצור את המלחמה הוא האווטאר, אנג, שמסוגל לשלוט על כל היסודות ומתגלה כילדון שוחר שלום וחברותי אשר סוחב עליו שק של רגשות אשמה מכיוון שלא הצליח למנוע את המתקפה הרצחנית שהתבצעה על כפר הולדתו. הוא יוצא למסע להגנת העולם, פוגש חברים, יוצר בריתות, רוכב על חיות מעופפות ונלחם ברוחות ובמפלצות.

כעת עלתה לנטפליקס"אווטאר: כשף האוויר האחרון", גרסה חדשה ואנושית של הסדרה ההיא, והציפיות ממנה בשחקים. מצד שני, היוצר של הסדרה המקורית נטש את הפרויקט, הניסיון הקודם לעבד אותה לסרט אקשן נכשל בענק, והסיכוי לספק את הדור שלם שגדל עליה נראה כמעט בלתי אפשרי. ועדיין, זה עובד. "אווטאר: כשף האוויר האחרון" לא תהיה אייקונית כמו גרסת האנימציה (היא רצינית ואלימה יותר), אבל תעשה נעים למעריצים ותרתק צופים שלא מכירים את המקור. אפה ייפ ייפ.

"אווטאר: כשף האוויר האחרון", נטפליקס