משתתפי התוכנית "בואו לאכול איתי" אמנם נדרשים להוכיח יכולות בישול, אך התוכנית - שתעלה הערב בכאן 11 בעונה חדשה - היא לא רק על אוכל, אלא על בני אדם.
פרומו לעונה 7 של "בואו לאכול איתי". באדיבות כאן 11 (ארכיון)
אחת מהסיבות לכך שהתוכנית, זוכת פרס האקדמיה, הפכה לקאלט עם קהל צופים מושבע - היא הקריינות של שי אביבי, שמתווכת לצופה את מה שמתרחש באמת דרך המסננת הצינית והלשון המושחזת שלו.
מי שאמונה על ההצלחה הזאת ועל הטקסטים השנונים היא הסופרת והתסריטאית דקלה קידר, שאחראית להצלחה נוספת של כאן - הסדרה "שעת אפס", שזכתה בפרסים ולשבחים בארץ ובעולם.
"אני בתוכנית מהיום הראשון. כבר 13 שנים אני כותבת את שי", אומרת קידר. "כבר בהתחלה הבנו שיש איתנו גרעין חזק של צופים, ותמיד מעניין לראות את ההתפתחות של זה. למשל, בעונות הראשונות לא היית רואה משתתף שיגיד 'אה, אני בתפקיד השמאלני התל אביבי, בטח תביאו לי מצביע בן גביר', והמודעות לפורמט השתנתה. גם המודעות לשי השתנתה. בעונה האחרונה היו משתתפים שממש פנו אליו ותהו מה הוא יגיד. כששי אומר לאנשים שזה מתוסרט, הוא מרגיש שהם מתבאסים".
תסכימי איתי שזו לא באמת תוכנית בישול.
"במובן הפשוט זו כן, כי אני מחויבת להציג את תעודת הזהות של המשתתפים ואת תהליך הבישול. אבל זה נכון שבישול הוא לא הדבר. המשתתפים לא בשלנים, רובם לא מאוד מנוסים, ולא בהכרח יש להם חלום לעשות קריירה בתחום הקולינריה.
"לצד האוכל, התוכנית עוסקת באנשים, ביחסים. מהר מאוד המודעות למצלמות נעלמת ויוצאת הרבה כנות. אני מגיעה מדרמה, שם מחפשים את סיפור הכיסוי. ב'בואו לאכול איתי' לא צריך להמציא סיפור כיסוי - האוכל הוא טריגר לכל מיני קונפליקטים מעניינים, כי אנשים הם דבר מעניין".
מה את יכולה לספר לנו על העונה החדשה, חוץ מזה שמיה דגן משתתפת בה?
"מיה היא באמת יוצאת דופן. זה לא גורף לכל העונה, היא עברה אודישן כמו כולם. היא אמנם מיה דגן, אבל היא בן אדם, וזה ניכר בשבוע הזה. זה שבוע מאוד אמיתי.
"בניגוד לעונות הקודמות, שבהן הרבה פעמים המקום העדתי היה נורא חזק, בעונה הזאת יש עיסוק רב בפער הגילים, במפגש בין דורות. בשבילי זה היה מאוד מעניין ומעורר מחשבה. יש עוד דברים מפתיעים שלא היו בעונות הקודמות".
נראה גם התייחסות לאקלים החברתי והפוליטי?
"כן, אבל לא בצורה מאוד ישירה על השולחן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו