לא ברור מה הסיבות האמיתיות לכך שאל־ג'זירה לא נסגרת בישראל. האם מדובר באינטרסים של העומדים בראש המדינה שלנו, האם האינטרסים הכלכליים גוברים על שיקול הדעת הנכון? דבר אחד בטוח: אם מכונת תעמולת השקרים הזאת ממשיכה לקבל במה בספקיות התוכן הישראליות, איזה סיכוי יש לנו לנצח בהסברה?
לא, זו לא דמוקרטיה להשאיר באוויר ערוץ אשר מספר שישראל נמצאת במצב גרוע במלחמה, שהציוד הצבאי של צה"ל עומד לאזול, ושנראה כי המלחמה בכלל לפני סיום כי ישראל ספגה אלפי אבידות. זה לא ערוץ טלוויזיה אם בסופו של דבר כל סרטון, כל ידיעה וכל פיפס של חמאס עוברים שם בלי בדיקה ופשוט עולים לאוויר. וגם אם נעשית בדיקה - למה אנחנו צריכים לראות סרטוני חטופים ופגיעה בחיילים ישראלים בשעה הקשה ביותר בתולדות המדינה?
לשר התקשורת שלמה קרעי קל יותר להילחם בגופים ישראליים, אבל להילחם באל־גז'ירה זו כבר לא הליגה שלו. הוא מלך בביצה המקומית, אבל לצאת נגד הכסף הקטארי צריך שר תקשורת שמוכן להגן על השם הטוב של עמו ובכל מחיר. שלמה קרעי חייב לדרוש זאת, אחרת הוא ייעלם בתהום הנשייה של הפוליטיקה הישראלית. כל עוד הם באוויר והוא ממשיך במלחמות האתמול, גם הוא שותף בפגיעה במורל הישראלי.
שידור תעמולה שלא מנסה להיות אובייקטיבי
מדי ערב לוקחים באל־ג'זירה חלקים ספציפיים מנאומיו של דובר צה"ל, דניאל הגרי - החלקים שבהם הוא מדווח על נפילתם של גיבורי ישראל בקרבות. וככה זה חוזר לאורך כל הערב, ואלו הם ברוב הפעמים הדברים היחידים שמדווחים מהצד שלנו. אה, וכמובן על מצוקת משפחות החטופים. ואם צריך חולה תקשורת מקומי, אז בשביל זה יש להם את אהוד אולמרט.
כן, אולי אני תמים ואני לא עושה את האלכסונים, אולי אני לא מבין בעולם העסקי. אבל כשרואים את הכתבים הפרוסים של אל־ג'זירה בכל רצועת עזה, מטפטפים דברים נגד ישראל ובעד חמאס, ומאפשרים בעצם לאויבינו להתעודד ממצב הלחימה, שוב עולה השאלה למה הדמוקרטיה שלנו ממשיכה להתאבד בכל רגע נתון.
ואולי פשוט אין ברירה. כשאתה חי במדינה קטנה ומוקפת אויבים, כשכל קיומך תלוי - כפי שזה נראה במלחמה הזאת - באמריקנים, אתה כנראה סותם את האף ונותן לאל־ג'זירה להמשיך להציג את חייליך כנמושות הנופלות ללא קרב, את החברה הישראלית כעומדת להתפרק אל תוך עצמה בגלל המצב, ואת יחיא סינוואר כמי שעושה בית ספר לבנימין נתניהו.
מילא אם אל־ג'זירה היו משדרים תוכן שמשרת את המציאות, לפחות היינו יכולים להשוות מול הערוצים המקומיים שלנו. אבל אל־ג'זירה הוא לא כלי שדרכו אפשר להסתכל על המלחמה הזאת בעיניים מתעניינות. הוא שידור תעמולה שמשרת בעין לא אובייקטיבית (ואפשר למצוא ערוצים ערביים וכמובן בינלאומיים שמשדרים את המלחמה הזאת כפי שאמורים לשדר מלחמה, גם אם לעיתים הדבר אינו נעים לאוזניים ולעיניים הישראליות) ארגון טרור שנחשב כרגע למסוכן בעולם. שקט מול הערוץ הזה הוא רפש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו