"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

לא צריך ריאליטי, יש טיקטוק: ילדים נשארים ילדים, גם אחרי חודשיים בשבי

הילדודס בני ה־13 עד 17 ששוחררו בשבוע שעבר ממלתעות חמאס, פרצו בן רגע בטיקטוק, צברו לייקים וטראפיק בערימות • בטלוויזיה מציצים מהצד מבולבלים ולא יודעים איך לאכול את רוח הנעורים המשוחררת

,עודכן
0השמעה
סהר קלדרון מתאפרת בטיקטוק. צילום: צילום מסך, חדשות 12

לפני כמה ימים צצה אצלי מחשבה מטרידה: מעניין מי יהיה החטוף הראשון שיתגלגל לריאליטי. מי יסכים להינעל שלושה חודשים בבית "האח הגדול" או לטוס לרעוב באי של "הישרדות". מי יסגור קמפיין לפיג'מות, ולמה כנראה זו תהיה הכלבה בלה.

ומה מתברר? זאת מחשבה ארכאית שלאדם שצופה יותר מדי בטלוויזיה.למעשה, החלוצים שרכבו על תהילת השבי היו דווקא הילדודס בני ה־13 עד 17 ששוחררו בשבוע שעבר ממלתעות חמאס, ובן־רגע פרצו לפוריו בטיקטוק, צברו לייקים וטראפיק בערימות, מבלי שהמבוגרים הבינו מה קורה ולמה הם רוקדים.

@1234user59#פוריו#עזהלאנד♬ original sound - omotolaa

ורדים הם אדומים וילדים נשארים ילדים, גם אחרי חודשיים במנהרות עזה. בלי טקט או בושה. סהר קלדרון, גלי טרשצ'נסקי, עלמה אור, יגיל יעקב ואחרים רוקדים היום בטיקטוק, ממחזרים טרנדים ומתבדחים על הערבית שלמדו בשבי, ואיך זה יעזור להם בבגרויות.

והמבוגרים עדיין לא מבינים את הקטע. הרי זה לא אמור לקרות ככה. החוזרים מהשבי מוכרחים להיות בטראומה, קבעו פרשנים, זה לא זמן להתבדח. ופתאום יגיל אולץ למחוק את תגובתו "אני מת", שכתב לסרטון של גלי שענתה לו: "שרופה עליך". אתם יודעים, הומור של חטופים. "אני הייתי בשבי, לא את", השתיקה אחת השבות הצעירות מישהי שביקרה את הסרטונים שפרסמה.

ובטלוויזיה הציצו מהצד מבולבלים, ולא ידעו איך לאכול את רוח הנעורים המשוחררת. גיא זהר, למשל, הקריא אתמול לצופיו טיקטוקים כמו בומר שמכריז סיסמאות גיוס, ואז ראיין פרופסור על טראומות של ילדים. "וואו, הם נראים רגיל לגמרי", נדהמה קרן מרציאנו, והוסיפה: "רק שימשיכו ככה עם השטויות של הטיקטוק".

בדרך כלל בטלוויזיה משכפלים כל טרנד אינטרנטי במהירות, אבל כעת האנשים המבוקשים במדינה מופיעים רק בטיקטוק. יתרה מזו, הם קטינים, אז אפילו אסור לראיין אותם ללא אישור הוריהם. והאנשים המעונבים לא ידעו אם לצקצק או לשתוק. חטופים לא אמורים לרקוד על דמם שלהם ולסחוט לייקים, אבל ילדים נשארים ילדים גם אחרי חודשיים בשבי חמאס.

שבועות שהכל אותו דבר

חודשיים מאז פרצה המלחמה, והייתם מצפים שהערוצים ישדרו בפריים־טיים תכנים מעניינים מסוגים שונים, אבל כבר שבועות שהכל אותו דבר. ציפי שביט מרימה מורל לחיילים, שלום אסייג מארח גיבורים, ינון מגל עושה ינון מגל, אסף גרניט מבשל לכוחות הביטחון, "זהו זה" ו"ארץ נהדרת" עושים צחוקים, ו"הכוכב הבא" מחפשת איזון בין רגש לבין תחרות לא תחרותית. שעמום מוחלט.

חודשיים מאז פרצה המלחמה, ושום ערוץ עדיין לא מצא את הטון הנכון לשידורים שהם לא חדשות.

המהלך האפקטיבי של התקופה

בחירתן של משפחות החטופים להפקיד את ניהול הקמפיין הציבורי להחזרתם בידי יועץ התקשורת רונן צור, פאנליסט קבוע בחדשות 12 שמקושר מאוד בקשת. את ממדי החשיפה שקיבלו בערוץ 12 (וגם 13) קשה לאמוד. שעות על גבי שעות של זמן מסך מדי יום. מצד שני, הקמפיין לא יושלם עד שאחרון החטופים יחזור הביתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר