אגם רודברג: "נעשה כל מה שאפשר לספק רגעים של שפיות"

עזרה מבורכת: בכאן, תאגיד השידור הישראלי, מגייסים היום את כל פלטפורמות השידור (טלוויזיה, רדיו ודיגיטל) לטובת משדר התרמה מיוחד, שבו יגויסו כספים אשר יועברו ישירות לתושבי הדרום ולשיקום היישובים שנפגעו בטבח שעשה חמאס.

תחת הכותרת "אנחנו כאן", בשיתוף מיזם "לב אחד", החל מהשעה 10 בבוקר בכאן גימל ובדיגיטל של כאן ינחו את היום הזה דודו ארז, גלעד כהנא, רבקה מיכאלי, נלי תגר, מאיה אלקולומברה, טל ארגמן, גואל פינטו ומיכל אסולין. ישתתפו בו אמנים וזמרים, שיתארחו וישירו באולפן בשידור חי.

לאורך כל היום ייערכו גם שיחות עם תושבי הדרום, משפחות חטופים, לוחמים ולוחמות ופצועים, וישולבו דיווחים מ"החמ"ל של כאן", שהוקם בתאגיד מייד עם פרוץ המלחמה. ב־10 בלילה, מייד לאחר מהדורת החדשות, יעבור השידור לכאן 11, לשידור חי מהיכל התרבות בתל אביב, שאותו ינחו אגם רודברג וגורי אלפי, ושבו ילוו נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוחו של המנהל המוזיקלי להב שני, את מרבית אמני ישראל בהם עדן בן זקן, יובל דיין, אמיר דדון, נינט טייב, נועה קירל בביצוע אקוסטי מיוחד לשיר "יוניקורן" ועוד.

"באירוע ההתרמה הזה מגייסים כספים לתמיכה בכל התושבים והיישובים של עוטף עזה והנגב, ובמקביל מנסים לעשות קצת שמח עד כמה שאפשר בתקופה המחרידה הזאת", מספרת רודברג. "יבואו לשיר זמרים וזמרות ישראלים מדהימים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית".

איך עוברת עלייך התקופה האחרונה?

"אני קוראת וצופה בדברים שקרו וקורים, וזה כאילו המוח שלי נמצא באיזשהו מקום של הדחקה כל כך קשה. אני נקרעת בין אושר לתקווה, מרגישה שכאילו יש את החיים עד 7 באוקטובר ואת החיים שאחרי התאריך הזה. זה כאילו לקחו לי את כל התמימות. הייתי אדם תמים לפני שפרצה המלחמה, וכנראה כבר לא אהיה אדם כזה. זה ממש משבר זהות מבחינתי. אני חושבת כל היום על החטופים, על הילדים, על הנשים, על סיפורי הזוועות. אני מקווה שלא פוגעים בהם, ואני רק מתפללת שישובו לארץ שלנו בשלום".

הרבה אמנים התגייסו למאמץ המלחמתי בעורף.

"נכון, ואני מקווה ומרגישה שזה קצת מקל על האנשים שפוגשים אותם, אבל זה לא רק האמנים, חשוב להדגיש שיש פה התגייסות מדהימה של כל העורף, התגייסות והתנדבות של כולם, ללא יוצא מן הכלל - טבחים, כיתות כוננות, אנשים שפותחים קבוצות ווטסאפ שרק מתעסקות במי צריך מה. אני נמצאת בכמה כאלה, וזה מדהים איך תוך דקות הדברים האלה קורים. זה מרגש באמת, זה פותח את הלב. ומובן שגם האמנים, החברים שלי, עושים כל מה שאפשר לספק כמה רגעים של שפיות. זו באמת התרוממות רוח.

"כשהכל התחיל היה איזה רגע של דז'ה וו מהקורונה, תקופה שבה עולם התרבות נסגר, אבל מייד היתה התעשתות מהירה, הבנה שמדובר במשהו נורא, ואז כל אחד חושב פשוט איך הוא יכול לתרום: איך אני יכולה לעזור עם מה שאני מביאה לעולם, מה אני יכולה להעניק לאחרים, איך אני יכולה קצת לשמח אותם. אני מרגישה את זה מסביב, גם בעולם התרבות וגם בכלל".