הטלוויזיה בכיפור: ספקיות התוכן מנסות לרצות את כולם ובסוף שני הצדדים נעלבים

מדי שנה בפסח נוהגות רשתות מזון ומכולות להסתיר את מדפי החמץ שלהן מאחורי ניילון רופף או סדין מאובק. אסור לקנות, מותר להציץ. ממש ככה מתנהלת הטלוויזיה ביום כיפור.

לא משדרים, אבל בעצם כן. להלן סקירה מהיממה האחרונה. פרטנר סגרו הכל אבל השאירו תכנים לילדים. סלקום, HOT ו־yes העלימו את ה־VOD מאחורי תמונת שופר, אך הותירו פרצה עבור משתמשים מתוחכמים שידעו לעקוף את החסימה דרך חיפוש תכנים ממוקד בשורת החיפוש. אז על מי אתם עובדים?

יותר מזה, דווקא לקוחות המשלמים על מנוי אינטרנטי - נגיד yes+, סטינג, נקסט או פרי טי.וי, שאינם כפופים לכללי הרגולטור - קיבלו בכיפור שירותי VOD כרגיל, כולל המלצות על בינג'ים שאפשר לגמוע ביממה. גם האפליקציות לטלוויזיות חכמות של קשת, רשת, כאן, נטפליקס ודיסני+ פעלו כבשגרה. הכי מצחיק: אפילו האפליקציה של ערוץ 14 עבדה כרגיל ופרסומות קפצו כשניסיתי לצפות בפטריוטים בכיפור.

הסטטוס קוו הטלוויזיוני של כיפור לא מה שהיה פעם. להשקפתי, מכיוון שהתכנים מאופסנים בענן והכל ממוחשב אז מיותר להמשיך להסתיר VOD מאחורי "ניילון רופף" ולחסום בקריצה שירות שאנשים צורכים בביתם. חייה ותן לחיות? קדימה. אבל ספקי התוכן מתעקשים לצעוד על שביל מטושטש של דו־קיום כדי לצאת בסדר עם כולם, ובסוף יוצא ששני הצדדים נעלבים, ומשוכנעים שלא מכבדים אותם.

הנה עוד דוגמה. לפני כיפור נהוג לעצור את שטף השידורים ב־14:00. השנה הצום נכנס ב־18:00 ולראשונה אישרה מועצת הכבלים לחברת צ'רלטון (ספורט 1) לשדר כדורגל אנגלי עד 17:50. ליברפול, ארסנל, צ'לסי, טוטנהאם ומנור סולומון בהחלט משכו צופים.

התקדים הפך טרגי כשדווקא בשיא המתח הספורטיבי, שלושת השידורים הישירים הופסקו בדקה ה־89(!).מהלך אמיץ וחתרני של גוף שידור, הרגיש לצופה המעורב רגשית במשחקים כמו שחזור סצנת "לה מרמור". או שתשדרו הכל או שלא תשדרו בכלל. אי אפשר גם וגם.