היה עדיף בלי התקדים המביך שיצרו עורכי "חתונמי"

אחרי חמש עונות שבהן באופן די עקבי הוגבלה האינטראקציה בין זוגות "חתונמי" למפגש מאמלל אחד, עונה שש הציגה אתמול (מוצ"ש) תקדים: לא די בכינוס אחד גדול ומביך, שיישלח לדרכם הביתה את הזוגות שלא בשלו בתחושת החמצה וכישלון.

לא לא. עונה שש, חשבו לעצמם אנשי הפקת התוכנית, ראויה ללא פחות משני מפגשים רשמיים! כלומר, לצד אחרים שארגנו המשתתפים, או לפחות כך נראה, באופן עצמוני. והפעם: מסיבת פרידה! קונספט חדש שכל תפקידו, באופן די ברור, הוא לנסות להזריק עוד עניין בעונה טרם סיומה. ואם אפשר, על הדרך לגרום לשידוכים הכושלים לרצות למות עוד קצת.

ומה היה שם במסיבת הזוגות? אל תשאלו. קצת ריכולים, הרבה אלכוהול, תמונות זוגיות במצבים אקוורדים משתנים (רז ועינב, אלא מה) וקליפים מתוך חתונות המשתתפים. בקיצור - מהומה רבה על לא דבר. אבל יש זוג אחד שנעדר מהמפגש, אף שעם רק עוד טיפת הדחקה גם הם היו נוכחים שם, מדגמנים אידיליה ידידותית. זהו כמובן הזוג מור ושניר - צמד שזוגות במצבים טובים משלו בעונות קודמות כבר מזמן פירקו את החבילה, ואיכשהו הוא עדיין מתעקש לשרוד. בקושי. בפרק הקודם, זה שבו שניר אמר למור על ספת הפסיכולוג באופן הכי קרוב למפורש (לפחות במונחים של שניר) שהוא לא רואה עתיד לחיבור ביניהם, היה נדמה שזה נגמר.

כן, היה החיבוק על מדרגות הקליניקה וגם הצעת ארוחת פרידה. אבל איכשהו מור פירשה את ההזמנה למרק וסיכום ממצאים כהוכחה לכך ששניר עוד עשוי לשנות את דעתו לגביה. "בכל מצב אחר הייתי הולכת כבר", היא אומרת למצלמה, ומספרת שגם אחרי שיחת יחסינו לפאן מספר 9,563 שניהלו ביניהם, החליטה לסרב להבין את הרמז ובכל זאת להישאר. "כיף לנו ביחד, בוא נמשיך", משלה מור את עצמה, ומוסיפה: "אם הוא באמת לא היה מעוניין הוא לא היה פה. תקרא לי מטומטמת, אני מאמינה בזה". בשלב זה אפשר לגלות אמפתיה גם (ואולי בעיקר) כלפי שניר, שמנסה להיפרד בצורה עדינה מידידה שפשוט לא מסרבת להבין רמזים בגודל של הדירה שלו.

למחרת בבוקר שניר מעוניין בצ'ייסר בוקר - דרינק של אלופים, או של אלה שכבר לא מסוגלים להכיל את המציאות שהם חיים בה, בוחרים באופציית המיסוך ומידרדרים לשתייה באור יום. אבל בערב, שעות בודדות לפני מסיבת הזוגות, הוא מחליט לקחת אחריות על הסיטואציה. "מה החלטנו לגבי המפגש, הולכים או לא הולכים?", הוא שואל בתקווה לקבל פטור מבזבוז של עוד ערב בחייו, אחרי 41 יום מיותרים למדי עבורו. מור מעריכה את הרצון שלה בהימנעות מהמסיבה כעומד על 51 אחוז, אבל בכל זאת לובשת את מיטב מחלצותיה, מתאפרת, מתגנדרת ולא באמת מצליחה להסוות את העובדה שקולה נאלם, לבה נרגש, הומה נפשה לקראת המפגש.

"מור, הדברים על השולחן", מנסה שניר להבהיר ברגישות שכבר עשה את ההחלטה שלו (בהנחה שהוא לא באמת הניח את חפציה על השולחן. אף שגם ממסר כזה סביר להניח שהיא הייתה מוצאת דרך להתעלם). "אז מה עכשיו?", הוא מנסה עוד, תוהה לעצמו מדוע הוא לא מצליח להתעורר מחלום הבלהות המתרחש בביתו. "שאלה טובה", עונה מור ושמה אייליינר. אבל לא האיפור ולא שסע שמלתה של פרודתו הפוטנציאלית מצליחים להשפיע על הבחירה של שניר לוותר על מסיבת הזוגות, ולבסוף הוא מודיע למור שזה נגמר - בדרך הצה"לית ביותר שהוא יכול לחשוב עליה. "נלך כל אדם ללו"זו" הוא מציע, מודע לכך שמונחים כאלה (ומקבילותיהם הלועזיות) מור דווקא מבינה. והיא אכן מבינה את הז'רגון הזה, ומחליטה לעזוב (שוב). הפעם בכעס.

בזמן שידור הפרק העלתה מור לסטורי באינסטגרם שלה את גיף המייק-דרופ המפורסם של ברק אובמה. שזה מעיד על כך שבראש שלה היא חושבת שהיא זו שאמרה את המילה האחרונה. אבל זה לא בדיוק מה שקרה שם. מור שבה לביתה, מכירה סופית בכך שנלחמה לשווא, ושניר מתאר את תחושת תום ניסוי החתונה במילה (אורחים נכבדים, קבלו אותה): הקלה. מי שדווקא מוצאים הומור, או הקלה בעצמם, בסצנת הפרידה של מור ושניר הם עורכי חתונמי, שמלווים את מונטאז' הסיום של השניים בפסקול טארק מסיבות מרים במיוחד. קשה שלא לחוש בהחמצה כאן. של שניר, כמובן, שאולי דווקא היה נהנה ממסיבת הסיום המפונפנת שארגנה ההפקה למשתתפי העונה, אחרי שזעם כל כך על תנאי השטח הקשים במפגש הזוגות המקורי.

ובינתיים, במקומות דרמטיים פחות: נעם מביעה בפני משה חשש שבשלב ההחלטות הוא יגיד שהוא מעוניין להמשיך להיות איתה רק בשביל לרצות. משהו אומר לנו שהיא לא צריכה לדאוג מהנושא הזה. משה בעצמו מתכונן נפשית להחלטה, ובאקט יפה של הכנה לפרידה הוא ממסגר עבור נעם תמונה משותפת שלהם, כדי שיהיה לה במה להיזכר כשהוא ימשיך בחייו. הזוגות תומר-יואנה, רון-טל, עינב-רז ויוסי-חן חמודים ומאוהבים ויוסיפו להרגיש כך עד סוף הפרק. רותם ורונן הם עניין מורכב יותר - מורכבות שלא פוסחת על שלב ההתארגנות שלהם למסיבה. שלב שמספר בסצנה אחת את הבעיה בקשר שלהם.

יפה, מחמיאה רותם לרונן על הלבוש שבחר לעטות על עצמו למפגש החגיגי. עכשיו לך להחליף את כל התלבושת הזו, היא מצווה עליו שניות לאחר מכן. רונן עושה כדבריה, לפחות חלקית, ואז באקט של התרסה מצהיר: "אני אעשה פשוט מה שאני רוצה". העמידה המפתיעה של רונן על שלו גורמת להם פתאום להחליף תפקידים לרגע, ורותם אפילו "עושה רונן" ונכנסת בקיר. במהלך הערב היא מנסה לדוג מרונן רמז להחלטה שלו אם להיות או לחדול אחרי היומיים בנפרד שצפויים להם (ולכל הזוגות) למחרת המסיבה, ורונן נשאר מסתורי. מצד אחד מספר לאחרים שהוא ורותם קשורים זה לזו בחבל טבור. מצד שני, הוא משאיר את ההחלטה שלו מעורפלת למדי. ניחוש לא בדיוק פרוע: רונן בעצמו, בשלב הזה, לא באמת יודע באיזו מהאפשרויות יבחר.