שלל מריבות, אי הבנות וקונפליקטים הרכיבו את פרק אמש (שלישי) של "חתונמי" - כולם נעים סביב נושאים מטופשים ופתירים למדי. ועדיין, צפייה ממושכת בזוגות של "חתונה ממבט ראשון" עוברים בהדרגה משלב ההתאהבות וירח הדבש אל שלב הטינה ההדדית הרגישה לרגעים כמו פרסומת להימנעות מקשר. זה לא בדיוק המסר שעורכי התוכנית רצו להעביר, כולנו יודעים שהפרסומת המזוהה ביותר עם חתונמי היא זו שמזהירה אותנו מפני וירוס הפפילומה מדי פרק, אבל זו הייתה התוצאה.
אפילו בגזרת טל ורון, המאוהבים והמחויבים שבזוגות, לא לגמרי שקט. חודש ויום לאחר שהכירו הולך הזוג לראות דירה, לצרכי מגורים משותפים אחרי שתסתיים התוכנית. "יש פה פארק חבלים ענק, באים לפה מכל הארץ", מנסה מתווך ממולח לשדל אותם לשכור דירה ביבנה, אבל רון וטל לא מתרשמים. עם כל הכבוד לעובדה שהם מנסים למצוא פתרון ביניים לבעיה הגאוגרפית (רון עובד בדרום ושונא את המרכז, טל רוצה למות רק מעצם המחשבה על מעבר לדרום), וגם לאטרקטיביות ולאפשרויות האינסופיות שמציע פארק החבלים, השניים לא נקשרים לדירה (ראיתם מה עשינו שם?) ופוסלים את יבנה. חבל, כי כל חובב היפ-הופ יודע שמיבנה יצאה שב"ק ס', מחלוצות הז'אנר בארץ. ואם יש מישהו בחתונמי שמבין, אוהב וחי היפ-הופ הרי שמדובר ברון.
אחרי שגילינו בפרק שעבר על אהבתו הגדולה לטופאק זצ"ל, רון מסביר לטל בזמן נסיעה את הליריקה המורכבת של גיבורו. זה נחמד שאחרי שהחליטו לעבור לגור ביחד ולהעמיד צאצאים הם גם מקדישים קצת זמן להכיר אחד את השנייה, אבל היה נחמד אם רון היה גם מדייק קצת יותר בציטוטים של גיבורו המנוח. בשלב מסוים בפרק רון מציע לרעייתו אופציית מגורים שלא חשבו עליה קודם. "נו נו", מחכה טל להברקה שתציל אותה מחיים במקומות שבהם לא ביקרה מעולם, כמו דימונה. "בואי נגור בגדרה!" מפתיע רון, והמבט על פניה של טל מעיד על כך שאולי בפעם הראשונה מאז התחיל הקשר ביניהם, היא תוהה למה לא יכלה למצוא לעצמה נרקיסיסט תל אביבי כמו שעושות כל הבנות במרכז. טל לא מתכוונת לוותר על אזור גוש דן כל כך בקלות, ומגלה שהיא מתכננת לפתוח בו בקרוב עסק לבניית ציפורניים, ועבור רון מדובר בעדות לחוסר מחויבות מוחלטת שלה להגר איתו לדרום החם.
גם התקשורת של תומר ויואנה-ביאנקה חווה עליות ומורדות. אולי זה קשור לצורך הכפייתי של ביאנקה לאכול לעצמה, לחברה שלה, לתומר ולנו את הראש על מה יקרה לו הקשר ייגמר. אם וכאשר זה יקרה אולי זו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה, אחרי שלתומר תיגמר הסבלנות לדון בדבר שלא קרה עוד ולא בטוח שיקרה. בכל מקרה אין פה באמת עניין גדול, ואת הפרק השניים הללו מסיימים בפיקניק ובנסיעה ברכב שטח כשהם לבושים בחליפות מיגון קרינה גרעינית.
פיקניק שקצת פחות הצליח הוא זה של עינב ורז - זוג אנשים חביבים ומתחשבים אך נטולי כל ידע, מסתבר, בתכנון טיול או בקריאה נכונה של אפליקציית ניווט בסיסית. ברצינות, מי נוסע לעשות את הגלבוע בשיאה של מערכה חורפית? עינב ורז, זה מי, והטיול שלהם הופך עד מהרה לפיאסקו שכולו מבול, בוץ, חוסר תקשורת, טינה פאסיב-אגרסיבית, אבדן מפתחות של רכב ועוד הומור דלוח של רז חובב משחקי הלשון, מסוג "רוגע-לך". רוגע בהחלט לא היה שם, ואת הבילוי הכושל שלהם הם מסכמים על הספה מול יעל. וכמו במקרה של תומר ויואנה - גם כאן אין באמת סיפור גדול.
מי שהדרמה אצלם משמעותית הרבה יותר הם כמובן נעם ומשה, שמנהלים מערכת מריבות בריאה מול מומחי התוכנית ואומה שלמה. קונפליקט הכביסה הגדול, שבמסגרתו משה קיפל רק את הכביסה שלו והתעלם מזו של רעייתו, גרם לנעם לאבד את הנועם (סליחה. ההומור של רז, מסתבר, מידבק), ובמשך דקות ארוכות השניים מנהלים שיח חירשים מתיש. מהצד זה נראה שלמשה פשוט אין סבלנות יותר לנעם, הוא מבטל כל טענה שיש לה כלפיו ואין בו כל רצון להשקיע בקשר הזה.
נעם כנראה מתחילה להבין זאת ולכן יותר ויותר דברים מפריעים לה במשה – וזה הופך אותה, לפחות בעיניו, לטרחנית. "זה לא עובד הדבר הזה" אומר משה בשלב מסוים ובורח לשבת אצל חבר בזמן שנעם נשארת בבית ומוציאה לטיול בשבילו את כלבו האהוב, סופה. לקראת סוף הפרק הם יחליטו, במילותיהם, לא לוותר אחד על השנייה, ולהמשיך לתת צ'אנס מיותר נוסף לחיבור שסופו ידוע מראש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו