בואו להתנשא איתי: פאנקיסט מחורר הראה לטיקטוקרית טחונה איך מנצחים ריאליטי

מלחמת הסטריאוטיפים: תקדים סוזן בויל לימד את צופי הריאליטי לא לשפוט אדם לפי רושם ראשוני. כי אחרי שהדודה הבריטית עלתה לפני עשור וחצי על במת הריאליטי של סיימון קאוול, והתקבלה בספקנות ובלעג עד שקולה המופלא שבר את האינטרנט לנוכח הניגודיות בינו לבין המראה החיצוני שלה - הבנו שבעצם כל אדם רגיל יכול להיות משהו מיוחד.

טלוויזיה היא כלי מצוין לנתץ באמצעותו דעות קדומות וקיטלוגים. קחו כדוגמה את המשתתף הכי מרתיע השבוע ב"בואו לאכול איתי", רועי אלעני, שבמבט מוקדם עושה רושם של ברנש מפוקפק ומוזר.

הוא מחורר בעגילים, גופו מקושקש קעקועים, שיערו נראה כאילו ברח ממספרה, והלבוש - זרוק. הוא מנגן מוזיקת מטאל, מבשל במטבח מיושן ורעוע, ומתגורר בקומונה צפופה בשכנות למכון הפתולוגי באבו כביר.

אבל רגע, למרות הסטריאוטיפ והדגלים האדומים, הפאנקיסט התגלה כאחלה בן אדם - מצחיק וטוב לב, עם ידיים של סבתא עיראקית ויכולות בישול נדירות. כל כך נדיר ש-37 הנקודות, שהעניקו לו המתחרים שלשום, הכתירו אותו לשיאן הניקוד בכל שבע עונות הסדרה. שוק? יותר בכיוון של שוק טלה שעושה תיאבון.

נציגת הזומרים ואימת הבומרים

מולו ישבה נציגת הזוּמרים ואימת הבוּמרים, שלי אבנשטיין, שבאה לריאליטי בגישת אני יודעת הכי טוב איך להשיג חשיפה ואהבה כי נולדתי בטיקטוק ויש לי מלאנתלפים עוקבים. היא אשכנזיה, היא טחונה, היא ישראל הראשונה. נתוני הפתיחה היו לטובתה, ובתחילת השבוע גם היתה משוכנעת שתהיה הכי "Likeable" בחבורה. זה לא קרה.

כי מה שעובד בטיקטוק, לא עובד בריאליטי. היא התנשאה על יושבי השולחן, לעגה להם, ביקרה את כולם (לעיתים בצדק) ולא הצליחה להתמודד עם ביקורת כלפיה מבלי לבכות. כינו אותה וונאבי, חומרנית ומפונקת, והאשימו אותה ברעב באפריקה. היא הפגינה יותר מדי מודעות עצמית - וחטפה אותה בפרצוף. שני פרקים הציגו אותה כבלתי נסבלת והצופים הגיבו בלינצ'טרנט אכזרי עליה ברשתות.

היום הגיע תור הטיקטוקרית השחצנית לארח בביתה המפונפן. לא תאמינו, מסתבר שהיא יודעת לבשל טעים ואפילו להנעים את זמנם של האורחים, שהתרשמו מצד אחר שלה, התרככו, ופרגנו בציונים מופרזים. היא לא מחקה את הרושם הראשוני, אך הפכה לקצת פחות בלתי נסבלת.

כמעט בלתי אפשרי עבור דמויות ריאליטי לפרוץ מהתבנית הסטראוטיפית שעל פיה ליהקו אותן, והעונה הנוכחית של "בואו", שתסתיים מחרתיים, התפוצצה מרוב תבניות, הגדרות ודעות קדומות. זה הפך אותה למרתקת וסוערת, אולם דווקא במצבים שבהם ידעה לרסק את השיפוטיות האנושית ולערער הנחות סטריאוטיפיות מקובלות - היא הדגישה את כוחו האמיתי של הריאליטי.