למה ב"חתונמי" טורחים בכלל לנסות עוד עם הזוג הזה?

כמו האמרה "כל דבר בינוני מגיע לקיצו", כך גם הזוגות של "חתונה ממבט ראשון" מגיעים לישורת האחרונה ב"מסע" שלהם למציאת אהבה וזוגיות. או במקרה של מור – תהילת רשת אינסטגרמית וקריירה חדשה כמשפיענית. אבל מור ושניר, הנון-זוג הפושר של העונה, לא הופיעו בפרק של אמש (ראשון), ואת רוב זמן המסך קיבל החיבור המוצלח בין תומר ויואנה. השניים מעלים בפעם הראשונה את חוק שני ימי הנתק הקודם לשלב ההחלטות של חתונמי וניכר שיואנה, כדרכה, קצת חוששת יותר מההפרדה. "יהיה לך קשה", מעודד אותה תומר בדרכו המשונה, ונראה אדיש למדי – ודי בצדק, יש לומר.

אין לו באמת ממה לחשוש בכל הנוגע לשאלת ה"להיות או לחדול" של הזוגיות הזו. וגם שני ימי דממת אלחוט כפויים לא ישנו את העובדה שהשניים הללו הצליחו לבנות בפרק זמן קצר בסיס יפה וחזק של קשר שיכול להימשך לעוד שנים, מבלי לבוא בהצהרות בומבסטיות ולקחת החלטות פזיזות שקשורות למגורים וילודה. ליעל מפריע שאין ביניהם אהבה, אבל תומר ויואנה לא מתרגשים מהרצון שלה לנסות לייצר בכוח אקשן בקשר השקט והרגוע שהם בנו. ביתר הפרק הם אוכלים בניצה, מתקינים מפסק לדוד חשמל ונוסעים ביחד במכונית. חומרים סוחפים מאוד. כמו כן – תומר לא מכיר את הקלאסיקה "מה זאת אהבה" וניכר שריקי גל היא לא חלק מרפרטואר הקריוקי שלו ושל חבריו המזמרים.

אחת שהחשש שלה משלב ההכרעות קצת יותר מוצדק היא נעם, שיושבת לאכול ארוחת שבת עם משה, אדם שעבר רשמית למוד אס"ק ולכן מחייך פתאום הרבה יותר. "אני מתחילה להתרגל לכל הטוב הזה", משליכה נעם את תקוותיה על מנת שקשוקה. "את נראית לי מסתדרת יופי", עונה לה משה. "בטח שאתגעגע לארוחות בוקר בשבת", מנסה נעם שוב להוציא ממשה הצהרה שתרגיע ותרמוז שאולי הוא יישאר שם ביום שהמצלמה תכבה. "אני יכול להשאיר לך מתכונים", עונה משה, לא מותיר מקום לספק. זהו משה רגוע יותר, ככל הנראה תוצאה של תחושת הסוף המתקרבת.

הוא לא מתרגש מדי גם כשהמשפחה של נעם מעבירה אותו חקירה צולבת, ואין לו בעיה לחייך אל אם רעייתו – בעיקר כי הוא יודע שהיא אדם שהוא לא יצטרך לפגוש עוד בחייו. "עד כה המסע באמת היה נעים טוב ונחמד?", שואלת אותו חמותו הטלוויזיונית. "בסך הכל כן", משקר לה משה, כאילו לא חזינו כולנו בחוסר ההתאמה המשווע בינו ובין נעם ותהינו מדוע הם בכלל טורחים לנסות עוד. "יש תהליכים ולתהליכים יש זמן", סועדת האם את ראשו של משה, מנסה לשכנע את עצמה, אותו ואולי גם את הצלם והבום-מן, שבכל זאת יש לקשר הזה סיכוי. ואין לו.

בינתיים בדרום החם, טל ורון חווים משבר קטן, שמקורו ברצון של רון לזרז את הקשר ולקחת החלטות הרות גורל, בעוד טל מהססת. אין ספק שהיא מושכת את הזמן, בעוד היא מתחבטת ברעיון המעבר לגדרה. רון פחות מעריך את העובדה שאשתו לא מפנטזת על חיים כחלק מעזרת הנשים של משפחתו, מסתגר בעצמו ומחפש ציטוט של טופאק שיתאים לסיטואציה – אך לשווא.

"עוד מעט תהיי בגדרה", הוא מנסה לעודד אותה באמצעות הדגשת זמן הנסיעה לעבודה שיתקצר לה מדי בוקר. שזה נחמד, אבל אפקטיבי בערך כמו לשרוד את הפיקניק החורפי שלהם בפרק הזה במשפט "אל תדאגי, זה רק גשם חומצי". העובדה שההפקה מתעקשת לשלוח את הזוגות לפיקניקים בשיאה של עונת הגשמים היא כנראה תעלול מרושע של אדם שאוהב לראות את משתתפי התוכנית מתפתלים להם בחוסר נוחות בטבע. ממש כפי שעושים הפעם רון, טל ושקית התוכן השיווקי שלהם.

אבל רון וטל כנראה ישרדו את היום שאחרי חתונמי וייסעו להם יחד אל עבר השקיעה, או גדרה. הוויילד קארד האמיתי של שלב ההחלטות הוא רונן ורותם. זוג שהתחיל רע מאוד, איכשהו הצליח להתאזן וכרגע נמצא בשלב לבלוב הקשר והמתנות ההדדיות. רונן מביא לרותם פרחים לשבת, ורותם מביאה לרונן פותחן שעליו חרוט תאריך החתונה שלהם, ה-29 בנובמבר. מתנה לא רעה, יש לציין, כי גם אם הקשר הזה לא ישרוד יום אחד מחוץ לפורמט, לפחות רונן יוכל להיזכר בסיום המנדט הבריטי בכל פעם שיתחשק לו לפתוח בקבוק בירה.

אבל גם כשהם מסתדרים ביניהם מצוין, תמיד אפשר לסמוך על הוריו של רונן שיחרבו את האווירה. והם עושים זאת בקלות וביעילות באמצעות שאלות כמו "למה את יפה יותר פתאום? זה בגלל המלחמות ביניכם?" שמפנה אביו של רונן אל רותם בחוסר טאקט מוחלט. "על פניו הם זוג משמיים, מה שנקרא", אומר האב מול המצלמות. "אבל על פניו זה לא מספיק", הוא קובע, חורץ את דינו של הקשר הזה ועל הדרך לא מסתיר את הבוז שלו לפורמט התוכנית. בהמשך בני הזוג רבים ביניהם כי רותם לא רוצה לתת לרונן לצפות בסרטוני אלימות באוטובוסים בשקט, בטרם הם מודים שתקשורת טובה היא לא בדיוק מאפיין בולט של מערכת היחסים ביניהם. לפעמים אבא יודע הכי טוב.