אהבה בצל האזעקות: סדרת דרמה קומית על חיי הצעירים בדרום הארץ

לא בטוח שבא לכם לשמוע את צמד המילים "מרחב מוגן", שלבטח יזרוק אתכם לימי אזעקות וטילים. אבל הפעם זהו שמה של סדרת רשת עצמאית ישראלית חדשה המספרת את סיפורם של סטודנטים בדרום הארץ בתקופתמבצע צבאי, המנסים להמשיך בשגרת חיים נורמלית בכל כוחם, לצד האזעקות, ונקלעים למצבי קיצון בסיטואציות מצחיקות ומופרכות.

את הסדרה, שמגוללת את סיפורם של אנה וניצן, זוג סטודנטים שמנסים לממש את אהבתם בצל האזעקות - לצד סטודנטים נוספים שמתמודדים עם אותו מצב - יצרה אנה פתחוב, שחקנית ותסריטאית, שגם מככבת בה, וחברה לבמאי אייל דיקמן, שסדרת הרשת שביים "בני ברק ת"א" שודרה בהוט ופרטנר tv והגיעה ליותר ממיליון צפיות. לצד אנה משחקים גם ניצן רוטשילד, דני הרציאנו, דניאל אנגל, נופר ברנס, דור ברנס, תכלת פז ואלירן הרוש.

"הרעיון נולד עוד כשלמדתי במכללת 'ספיר' והבשיל לכתיבת הפרקים כשהמשכתי ללימודי משחק ב'גודמן', שם מאוד עודדו את היצירה העצמאית וזה הצית אצלי את הרעיון לסדרה", מספרת פתחוב בראיון ל"ישראל היום". "כשלמדתי בספיר, זה היה טרום תקופת 'עופרת יצוקה', ועוטף עזה הופצץ בצורה קשה עם קסאמים, בזמן שבשאר חלקי הארץ היה שקט. היה יום אחד כל כך מפחיד במכללה שהפציצו בלי סוף. אני החלטתי שלמרות הפחד אני ארוץ בשטח פתוח כדי לעבור את הכביש המהיר כדי להגיע למונית שירות שחונה במקום.

"רצתי כמו מטורפת. הנהג פשוט סירב לנסוע עד שלא ימלא את המונית. לא עניין אותו בכלל שמפציצים. הסטודנטים שחיכו שם איתי היו חסרי ישע. רק כשנשמע 'צבע אדום' ונשמע בום מחריש אוזניים מקסאם שנפל ממש קרוב, הוא השתכנע לנסוע. זה היה כל כך מגוחך שזה היה מצחיק. דווקא ברגעים של האימה מצאתי מפלט בהומור. שם נולד הרעיון ל'מרחב מוגן'.

"היה לי ממש חשוב להראות באר שבע אחרת עם ייצוג חיובי לעיר. למרות שיש קשיים בדרום, זו עיר תוססת, חדשה, מלאה בצעירים ומקומות בילוי. וזה לא הייצוג הרגיל לו היא זוכה בטלוויזיה, אלא ייצוג חדש של מה שהיא הפכה להיות".

יש מחשבה לפתח את זה למשהו מעבר לסדרת רשת?
"היה לנו חשוב ליצור סדרת רשת שעומדת בפני עצמה כיצירה עצמאית, ואני חושבת שעמדנו בזה. הפרק האחרון מסתיים בסוף פתוח, שמשאיר מקום לעונה נוספת. אני מאמינה שיש עוד הרבה מקומות שהסדרה יכולה להגיע אליהם ונשמח לפתח אותם יחד. נראה שהגענו למקסימום שניתן מבחינת יצירה עצמאית, ולכן הדרך הלאה לסדרת טלוויזיה או כל פורמט אחר תתאפשר יחד עם גוף שייפתח ויאמין בסדרה".

במצבים קשים ומתוחים הכנסתם הומור. את מאמינה שזו הדרך לשרוד את התקופה הקשה? זה משהו שעוזר לך בחיים עצמם?
"על סיפור החיים שלי אפשר לכתוב דרמה קורעת לב. עלינו לארץ כשהייתי בת חמש כי אבא שלי היה חולה בלוקמיה חריפה. הוא היה חולה כמעט 15 שנה ונפטר בגיל מאוד צעיר כשהיה רק בן 43 ואני בת 19. אבל אני לא אשכח איך אבא שלי, גם בזמן טיפולים כימותרפיים, היה יושב ליד המחשב - לפעמים אפילו בבית חולים כשהוא היה בחדר בידוד - וממשיך לעבוד ותמיד היה כל כך חיובי ומצחיק. זה נתן לי המון כוחות.

"כן, הקומדיה מחזיקה אותי ונותנת לי אוויר לנשימה. אני לא כתבתי על סטודנטים בבאר שבע שהופצצו בלי שחוויתי את זה. אני הייתי שם כשהפציצו. הבניין של אימא שלי שמופיע בפרק הראשון, ממש שבועיים אחרי הצילומים, נפגע מגראד בגג".