אחות בורחת מבשורה: הסרט "דפיקה בדלת" לא יותיר אף עין יבשה

כאילו כחלק מחוק שכל דבר בצה"ל מתחלק לשלושה חלקים, גם כשמופיעים אנשים במדים בפתח ביתה של משפחה ישראלית כדי לבשר לה על הנורא מכל - הם חייבים להיות שלושה.

לא סתם מדובר במספר זה - לכל אחד מהם תפקיד ייחודי ורגיש בבשורת האיוב. כשחושבים על תפקידם של צוותי המודיעים בצה"ל, לא פעם עולות השאלות היבשות: כמה מודיעים צריכים להיות בצוות? מהו נוסח ההודעה הרשמי? היכן היא נמסרת? האם הם דופקים בדלת או מצלצלים?

הסרט "דפיקה בדלת" של איה אליה ואוהד מילשטיין יספק הערב לאותן שאלות יבשות תשובות שלא יותירו שום עין יבשה. סרטה של איה אליה מחזיר אותה 25 שנה לאחור, אי־שם אל אמצע שנות ה־90, אז נתקל כוח של שייטת 13 במארב קטלני שהביא ל־11 דפיקות בדלת של 11 משפחות שונות. מאחורי אחת מהן גרה משפחתו של איתמר אליה ז"ל, אחיה של במאית הסרט, שגופתו נשארה מאחור.

לחצוב בתוך נפש של אחות שכולה

בקריינות בוכייה מבקשת איה להכיר לצופים זווית אחרת של מנגנון השכול. החלקים שהיא חושפת בסרטה חוצבים בתוך נפש של אחות שכולה, רגעים שמתחילים בטריקת הדלת, עוברים דרך חלומות גיל ההתבגרות ומתפרצים אל חיים בוגרים מלאי שאלות רציניות.

איה חוזרת לבית ילדותה בערד ופותחת מחדש את פצעי היום הנורא ההוא. הסרט משחזר באופן מוחשי את שברי זיכרונותיה כילדה, מרגע הבשורה והלאה. במקביל, מציג הסרט את הזווית המיוחדת במנגנון השכול כשהוא מושיב לראיונות חושפניים כמה נציגים מצוותי המודיעים, אשר נאלצים לנטוש את דמותם האסופה ומתפרקים אל מול המצלמה.

"משפחה יושבת בביתה, מתנהלת כרגיל", מספר אחד ממודיעי השכול. "מהרגע שאני דופק בדלת ונכנס, הסיטואציה מתהפכת. אנשים משתנים. הם עדיין לא מבינים שכל מה שהולך לקרות מעכשיו והלאה יהיה שונה".

הסרט "דפיקה בדלת" מספק הצצה שלא ראינו אל עבודתם של מודיעי הנפגעים, כמו גם למשימה הבלתי אפשרית שעומדת בפניהם. הם מספרים על הרגעים שנחרטו להם בזיכרון: משפחות שמבינות כהרף עין, ואלו שמסרבות לשמוע את ההודעה - בטוחות שמדובר בטעות, מקוות כנגד כל היגיון שנעשתה שגיאה.

"כשאתה בתפקיד הזה, אתה סוג של מלאך המוות", אומר מודיע נפגעים בהפנמה. אחר מדמה את רגע הבשורה לסכין המפלחת את מציאות חייה של המשפחה שאליה נשלח. "יש סכין חדה שתחלק את החיים שלהם לשניים - מה שהיה לפני ומה שיהיה אחרי".

המחיר הנפשי

לאחד ממבשרי הנפגעים יש בת המשרתת בצה"ל, ויחסים מורכבים עם השליחות שהוא מבצע. "אין לנו שם על שער הבית", הוא אומר. "חשבתי על זה, ולא העזתי לשים. שיתאמץ למצוא אותנו מודיע מספר 3".

באחד משיאי הסרט מספר מודיע על כך שאינו משלם שום מחיר על ההחלטה להחזיק בתפקידו. עם זאת, עולה הכאב מביצוע התפקיד, ושניות אחר כך הוא לא מסוגל עוד להחניק את הדמעות ומתפרץ בבכי.

מחירים נפשיים הנסתרים פעמים רבות מהעין הם ליבת "דפיקה בדלת". המאזן בין הסיפור האישי של המשפחות השכולות והמבט הכללי של אלה שלקחו על עצמם את המשימה הבלתי נתפסת - הוא מה שיוצר מפגש מטלטל משני צידי הדלת.

"דפיקה בדלת", כאן 11, 21:15