"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אוסקר 2023 סיים כמפסיד הגדול של עצמו
מעבר לעובדה שמדובר בעוד שנה אנמית מבחינת יצירה קולנועית, הסרט שגרף את שבעת הפרסים לא באמת נושא איזה משקל סגולי בקרב הצופים • אפשר לסכם שתעשיית הקולנוע לא מצליחה אפילו לייצר טלוויזיה מעניינת
צוות הסרט זוכה האוסקר ״הכל בכל מקום בבת אחת״ על הבמה לקבלת הפרס| צילום: EPA
עובר מסך

אוסקר 2023 סיים כמפסיד הגדול של עצמו

מעבר לעובדה שמדובר בעוד שנה אנמית מבחינת יצירה קולנועית, הסרט שגרף את שבעת הפרסים לא באמת נושא איזה משקל סגולי בקרב הצופים • אפשר לסכם שתעשיית הקולנוע לא מצליחה אפילו לייצר טלוויזיה מעניינת

,עודכן
0השמעה

כמה אירוני שהזוכה באוסקר 2023 בסרט הטוב ביותר נקרא "הכל בכל מקום בבת אחת", כשהערב עצמו היה יכול להיקרא "כלום בשום מקום ביותר מדי זמן".

כבר בשידור החי (שיהיה זמין לצפייה מחר ב־YES VOD) הורגש כמה ראשי האירוע מהאקדמיה לקולנוע התפללו לערב נטול סערות שיעבור בשלום ואוסקר 2023 באמת הלך לפי התסריט וסיים כמפסיד הגדול של עצמו: הטראומה מתקרית וויל סמית '- כריס רוק ריחפה באוויר כאירוע בלתי צפוי שאסור לקרות שוב,אבל במקום הסטירה המצלצלת קיבלנו ליטוף נעימי ומשעמם לתעשייה שכבר שכחה איך לרגש צופים.

הונג בפעם הראשונה בטקס האוסקר,צילום: AFP

אחרי סטירות מצלצלות והחלפת מעטפות זכייה קצת התרגלנו שאם באולמות הקולנוע לא מצליח להביא לנו טוויסטים בלתי צפויים בעלילה, אולי מסורת התקריות בערב האוסקר תעשה את זה.

מעבר לעובדה שמדובר בעוד שנה אנמית מבחינת יצירה קולנועית כשרוב האיכות וההשקעה זורמים אל הטלוויזיה, הסרט שגרף את שבעת הפרסים לא באמת נושא איזה משקל סגולי בקרב צופי האוסקר.

ג'ימי קימל בטקס פרסי האוסקר,צילום: AP

תצוגת המשקל הלא סגולי של ברנדון פרייז'ר והזכייה בפרס השחקן הטוב ביותר סימנה "וי" על קאמבק מרגש, אבל זהו בגדול. בערב של הפקת לקחים והליכה על ביצים - אפילו הבדיחות של ג'ימי קימל נראה שעברו שכתוב ב"סברי מרנן", ואם הסערה היחידה שיצאה מהאוסקר היא שאלה אינפנטילית של המנחה לפעילת שלום בקהל, אנחנו באירוע שבו אפשר לסכם שתעשיית הקולנוע לא מצליחה אפילו לייצר אפילו טלוויזיה מעניינת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו